השיר נכתב לכבוד נישואיה של נעמי בת הכיתה.
,בצוות שכתב את השיר היו גם עדי מוקסיי ודורית ברקן
אך ניר שבדיוק היה מאוהב (כן כן בשגית) לקח את הרוח הרומנטית משם
וקיבל באהבה את הקרדיט.
הושר בחתונות בקיבוץ, לבמה היו עולים בני הכיתה והחברים לביצוע שיר רומנטי זה.
על פי: "זה עובר", דני גרנות
לחן ג'וליאן קלארק
כולם: יום אחד
בנים: זה נגמר וזה הולך ולא חוזר.
כולם: יום אחד
בנות: מתברר שזהו זה ולא יותר.
כולם: יום אחד, לא רוצים יותר להיות פרפרים,
מחפשים פשוט דברים אחרים,
יום אחד מתעוררים.
פזמון :
בנים: ואז את לי ידך נותנת,
השלהבת מתעדנת,
והכל מתחיל להיות שלו שקול ורציני.
עם השמש השוקע בלבי אני יודע,
ששלך אני אהיה לעולמים.
כולם: והיום,
בנות: זה מתחיל וזה ימשיך ולא יחזור.
כי היום, גורלי בגורלך אני אשזור.
כולם: מהיום פה הקמנו משפחה,
מהיום
בנות: עתידי הוא עתידך,
כולם: מהיום
בנים: את שלי,
בנות: אני שלך
פזמון:
בנים: ושוב את לי ידך נותנת,
כה יפה ומעודנת,
בנות: והכל עכשיו שלו יותר
שקול ורציני.
בנים: עם השמש השוקעת,
בליבה היא כבר יודעת,
בנות: מעכשיו אני שלך לעולמים.
פזמון
כולם: ושוב את לי ידך נותנת,
כה יפה ומעודנת,
והכל עכשיו שלו יותר, שקול ורציני.
עם השמש השוקעת,
בליבה היא כבר (בליבי אני) יודעת,
מעכשיו אני שלך (שלך) לעולמים !
