רות טטלס

2003

רות טטלס(שוורץ)
רות הגיעה לקבוצת שילר במסגרת "נוער ד", בהיותה בת 17, לאחר מסע רווי סבל מיוגוסלביה. היא השתייכה לקבוצה בת 20 צעירים שנמלטו מווינה בינואר 1939, הגיעו עד יוגוסלביה ושם נאלצו לשהות עד מרץ 1941. משם הם נסעו דרך בלגרד וסלוניקי לאיסטנבול, ובתום שבוע קבלו ויזה לא"י. הם הגיעו ארצה בסוף מרץ 1941, לאחר נסיעה ברכבת דרך חלב וטריפולי (סוריה) ונשארו בהסגר בעתלית כשבועיים, עד בואם לקבוצת שילר בערב פסח תש"א.
ביוגוסלביה שהתה רות כמה חודשים במחנה פליטים, ושם פגשה את אמו של בעלה-לעתיד, גם היא פליטה מווינה. לאחר עלייתה לא"י, כתבה רות לבן, אורי שוורץ, לפי הכתובת בחיל האוויר המלכותי הבריטי שקיבלה מאמו, והוא ביקר אותה בקבוצת שילר באחת מחופשותיו [ראה תמונה].

בשנת 1943 התגייסה רות טטלס לשורות הצבא הבריטי ועבדה כנהגת משאית. נושא ההתגייסות של נשים לצבא הבריטי היה שנוי במחלוקת, ולמרות זאת חברי קב' שילר שיבחו את החלטתה, חיזקו את ידיה ואיחלו לה הצלחה. ב"עלים" [העלון המקומי] ממרץ 1943 מופיע מכתב מרות לחבריה בשילר, ובו היא מתארת את חייה במסגרת קורס נהגות ואת געגועיה לחברים ולחיי הקיבוץ.
ב 1944 היא נישאה לאורי שוורץ [ראה תמונה], ונאלצה בשל כך להשתחרר מהצבא. לאחר תום המלחמה ועם שחרורו של בעלה מחיל האוויר המלכותי הם עברו לגור בירושלים ואחר כך בנמל התעופה בלוד, שם עבדה רות כאלחוטנית ואורי עבד כמטאורולוג.

בוקר אחד בתחילת 1948 הייתה רות בדרכה למשרד, כאשר פגע בה רכב של נהג שיכור.
היא איבדה את הכרתה ונפטרה כעבור כמה ימים.
רות הייתה צעירה מאוד במותה, ולזוג לא היו עדיין ילדים.
משפחה צעירה נגדעה באיבה.

מכתב שכתבה רות טטלס לחברי קב' שילר, מתוך "עלים" [העלון המקומי] 5.3.1943

נכתב ב"עלים" 1.1.1943 לחברי הנוער:
"לא רק ברכה מעין "מצוות אנשים מלומדה" לצאתכם לדרככם החלוצית החדשה ואולי היחידה בימים אלה... ידענו את לבטיכם, של כל אחד מכם, של כל חברי החברה ובפרט הערכנו נאמנה את עומק לבטיהם של מדריכיכם בקשר להחלטתכם לצאת לשירות העליון למען העם וגאולתו השלמה. ואם בכל זאת גבר הרצון החלוצי למעשה הנועז - להתגייסות, תבורכו במיוחד עליו. וזאת אשר נגיד לכם לפרידתכם: ביתנו הוא ביתכם בזמן היותכם בצבא וגם אחר שתזכו לשוב כולכם בריאים ושלמים בגוף וברוח אחר הניצחון."
ב"עלים" מ 15.1.1943 כתב יחזקאל בוים (אילן):
" ... אני חבר הגדודים העברים. אנו מהווים רק חלק קטן בין החיילים היהודים, אשר מספרם מגיע ל-20,000. ...שאלת החיילות מעסיקה מאוד את ציבור החיילים. יש בתוכו ויכוח חריף בשאלת גיוס חברות. יש מחייבים ויש גם שוללים. תדענה זאת צפורה [כסה - העורכות] וגם רות [טטלס - ע.]: כי תפקידכן קשה מאוד ונקווה נא שתוכלנה להתגבר על כל מיני הקשיים שתפגושנה בדרככן. כל אחד יכול להוסיף לפלוגה שבה הוא נמצא..."

* אורי שוורץ בעלה של רות, רצה שנזכור את רות ואת התקופה הקשה שהיא ורבים כמוה נאלצו לעבור, ולשם כך סייע בהקמת האתר.

* קבוצות "נוער עולה"
עם עליית הנאצים לשלטון אפסו סיכויי הצעירים היהודים להשתלב בגרמניה, אך הוריהם התקשו לצאת את המדינה. רחה פראייר הציעה לארגן קבוצות בני נוער, להעלותם ארצה ולחנכם במשקי ההתיישבות, במשטר של חצי יום עבודה וחצי יום לימודים, כשהעבודה תכסה חלק מהוצאות החזקתם, למשך שנתיים עד גיל 18. ההצעה נתקבלה, ויחד עם הנרייטה סאלד הוקם מדור עליית הנוער בהנהלת הסוכנות היהודית בג' בשבט תרצ"ג, 31.1.1933.
תחילה הובאו בני נוער מגרמניה, ואחר-כך מכל הגלויות.
לקבוצת שילר הגיעה קבוצת הנוער הראשונה ב- 1936 (נוער א'). במהלך השנים חיו עמנו בקבוצת שילר כ- 600 צעירות וצעירים עולים במסגרת קבוצות "נוער עולה". הם עברו תהליך של קליטה, למדו עברית, והשתלבו בחיי המשק ובעבודה.