מראה מקום

במפות העבריות נקרא הקיבוץ "גן שלמה".

2 ק"מ ממרכז רחובות בצד הדרומי - מערבי של העיר.

25 ק"מ מתל אביב

20 ק"מ מאשדוד

18 ק"מ מנתב"ג

50 ק"מ מירושלים

10 ק"מ מהים בקו אווירי

נ.צ. של הקיבוץ: 1302014035

 

ישובים שכנים:

רחובות מצפון וממזרח

מושב גאליה במערב

קיבוץ גבעת ברנר בדרום

מושב גיבתון בצפון

הכביש ומסילת הברזל ליבנה, אשדוד ואשקלון סוגרים את השטחים מכיוון מערב. שני צירי תנועה אלו שומרים על התוואי הקדום של הדרך הבינלאומית (דרך הים), שהובילה מדרום הארץ, ממצריים לצפונה של הארץ ולכוון סוריה ומסופוטמיה.

 

פני השטח של הקיבוץ:

מישורי וגבעי לסירוגין, כאשר הגובה המקסימלי בשטח הוא כ- 51 מטר מעל פני הים. השטח מורכב משרשרת גבעות כורכר וביניהן מרזבות (עמקים, מישורים).

גבעות הכורכר אינן טובות לחקלאות, כיון שהאדמה היא כורכרית-חולית.

במישורים הקרקע הינה אדמת סחף טובה מאד לחקלאות, ואכן כל פינה בשטח זה מנוצלת ומעובדת.

 

האקלים הינו אקלים ים תיכוני: הגשם יורד בעונת החורף - מאוקטובר עד אפריל.

בעונת הקיץ יבש ללא גשם - ממאי עד ספטמבר.

טמפרטורה ממוצעת: 31- 19 מעלות צלסיוס בקיץ, עם לחות של 70%-60%.

טמפרטורה ממוצעת: 18 - 8 מעלות צלסיוס בחורף.

גשם - 550 מ"מ בממוצע בשנה.

בשנת 1950 ירד שלג, ובחורף 1991 ירדו 1407 מ"מ גשם - תופעות נדירות ביותר.

מימי הנגר של הגשם מתנקזים מהקיבוץ לשני מקומות:

לאזור רחובות-קרית משה ולאזור הביצה, ומשם מתנקזים אל נחל גמליאל.

בגבול השטח החקלאי קיימת שלולית חורף עונתית (הביצה) אשר אוספת אליה את מי שטפונות החורף, ובאים אליה כל שנה עופות מים נודדים: ברווזים, ברבורים, אגמיות וכו'.

 

בימי קדם היה קיים באזור ישוב. שרידי הישוב לא נמצאו, אולם בתוך שטח קיבוץ, ליד בית התרבות, נמצאו בשנת 1958 שתי מערות קבורה מתקופת בית שני.

ישובים קדומים נוספים היו בכפר הערבי זרנוגה, בגבעות מרר בשטח החקלאי של גבעת ברנר, בתל יבנה, בכפר גבירול (קוביבה), ברחובות (חירבת דוראן) ובקרית עקרון (עקיר).

 

צמחיה טבעית לא נשארה כמעט עקב עיבוד אינטנסיבי של כל השדות. אולם עדיין אפשר לראות את עצי השקמה הגדולים, ובשולי השדות את פרחי הבר הגיאופיטיים האופיניים לאזור כמו: כלניות, איריסים, פרגים, נוריות, צבעונים, חצבים, וצמחים ופרחים עשבוניים שונים.

רוב הצמחיה הזו גדלה בתקופת החורף והאביב.

 

בזמנו היו באזור חיות בר גדולות כמו: חזירי בר, גיריות, שועלים, תנים ועוד. היום, עקב הציד, התפתחות החקלאות, הבינוי והעיור, נדחקו החיות האלו לשוליים וכמעט לא רואים אותן.

אפשר לפגוש מפעם לפעם זוג שועלים, חזירי בר או נמיה החוצה את הדרך במהירות.

בבריכות הביוב (עד ייבושן בשנת 2014) חי לו בשמחה ובששון צב מים רך (מהסוג הקטן).

 

ציפורים נמצאות בשטחים שלנו בכמויות נכבדות, אם הן תושבות קבע , ציפורים מקייצות

או חורפות.

ציפורים תושבות קבע: סיקסק, עורב אפור, צוצלת, דרור הבית, עורבני, פשוש, צופית, תנשמת, בז מצוי, בולבול, שחרור, אנפות, דררות ועוד.

ציפורים עונתיות: דוכיפת, עופות מים למיניהן, נחליאלי לסוגיו השונים, תור, שרוני מצויץ, קיוית ועוד.

 

זוחלים אופינים לאזור, שני נחשים גדולים: זעמן שחור (נחש שחור) אשר אינו ארסי,

וצפע שהוא נחש ארסי מאד. נחשים קטנים יותר כמו: נחש מים, עין החתול, תלום קשקשים.

כמו כן ישנן לטאות כמו: חרדון מצוי, שממית, זיקית וסוגי חומט שונים.