השובך הוקם בתחילת שנות הארבעים בחצר, אז בשיפולי הרפת הישנה והאורווה, [בערך בכניסה למנהרה בגן היובל].
השובך נבנה על ידי אברהם שטייניג, על עמוד, גובה עמוד הבטון היה כ - 2.5 מטרים, עליו רצפה יצוקה מבטון, בראשו מבנה עץ בגובה של 2 מטרים, 2.5X 2.5 מטרים רוחבו.
בתוכו על שלבים לאורך הקירות הונחו תאי הטלה - קופסאות פח, הטיפוס היה על סולם והיונים גודלו כתחביב.
בשנת 1946 כבר היה השובך נטוש, יהודה רבד שקיבל פְּנִיָה לגדל יוני דאר מבויתות לצרכי ההגנה - נֵאות.
יהודה יצא לקורס וממנכ"ל עלית דאז קיבל את הגוזלים הראשונים.
ההתרגשות היתה גדולה והגוזלים הרכים מצאו כאן בית חם ומוגן, אך מחלקת פלמ"ח מגבעת ברנר, פשטה יום אחד על השובך והשפניה למרגלותיו - הגוזלים שהיו על סף שיעורים ראשונים הובלו אל המדורה.
אחרי מלחמת השחרור שוב נשמע משק כנפי יונה במשק, רבים מהילדים בנו כלובים באזור החצר ולמרגלות השובך. את היונים לכדו באיזור זרנוגה וברפת ושוב החלו יונים מטילות בקופסאות הפח, עפות וחוזרות.
מדי כמה שנים החלו ילדים מטפסים אל השובך, מכינים אותו לקליטת יונים, מסוגים שונים, מוצאים ענין לפרקי זמן שונים, אך השובך ננטש שוב ושוב.
ושוב.
מסביב לשובך שהיה בשולי החצר, רוכזו מכונות חקלאיות, סככת החמור של יעקב מוזס, סככת הטרקטורים - כל זה הוזז למוסך עם בנית גן היובל בשנת 1977.
השובך שהיה נטוש פורק.
והיונה ?
עוד מסתובבת באזור עם עלה של זית.
