המצב בא"י בזמן עליית הקבוצה - גיא מיר

 
מייסדי קבוצת שילר עלו ארצה בתקופת העליה הרביעית. הם עלו ארצה כחלוצים בעלי הכרה ציונית, מוכנים לכל סבל וקורבן למען השגת מטרתם.
העליה הרביעית ראשיתה בגזרות כלכליות שהוטלו על היהודים בפולין עי שר האוצר האנטישמי סטניסלב גראבסקי, והיא אף נקראה על שמו עליית גראבסקי. היהודים שעלו פנו לעיר במטרה להמשיך כאן את חייהם כמו בגולה. אנשי העליה הרביעית היו רובם בני המעמד הבינוני: חנוונים, סוחרים זעירים, תעשיינים קטנים, בעלי מלאכה ובעלי מקצועות חופשיים.
היתה זו העליה הגדולה ביותר מבין כל העליות עד אז שהביאה להגברת תנועת הבנייה. הוקמה חברת סולל בונה שבנתה אלפי בניינים והכשירה אלפי פועלים במקצוע הבנייה. חלק מהפועלים היו בעלי הון, אותו השקיעו בפיתוח תעשייה (לודג`יה לדוגמא), בבתי מלאכה בגדלים שונים, אבל גם בחנויות וקיוסקים. אולם, כבר במשך 1925 נראו סימנים ראשונים למשבר מתקרב. היו לכך כמה סיבות: המצב הכלכלי בפולין וארצות אחרות החמיר, וכתוצאה מכך ירד מספר העולים בעלי ההון שהביאו כספים לפיתוח תעשיה ועסקים זעירים בארץ. ממילא חלה ירידה בתנועת הבנייה והביקוש לדירות קטן בהרבה. בתקופת הגאות בבנייה האמירו מחירי המגרשים שהספסרים העבירו מיד ליד, עד כדי כך שלא היה רווחי לבנות בתים להשכרה. כתוצאה מכך נפגעו החיים הכלכליים בארץ. המפעלים לעשיית לבנים ובלוקים פשטו את הרגל, סולל בונה הסתבך בחובות ופיטר פועלים רבים. בגלל חוסר העבודה ההולך וגדל, נתמעט הביקוש למצרכים. בעקבות זאת מפעלים רבים התמוטטו ובעלי מלאכה רבים איבדו את פרנסתם. מצב זה גרם שוב לאבטלה הולכת וגדלה במהירות. ב- 1925 היו 4000  מובטלים, ומספרם גדל ל- 7000 ב- 1926, ו- 8500 באמצע 1927. האבטלה הגדולה גרמה לירידה מהארץ של אלפי אנשים שהוציאו את דיבת הארץ רעה בחול.
כאמור, האותות הראשונים לכך התגלו כבר ב- 1925. זה היה אחד הגורמים לעלית ראשוני שילר לארץ, על מנת לתת דוגמא שאפשר וצריך לעלות לארץ, על אף המצב הקשה.
במושבות, במיוחד במושבות הפרדסים, לא הורגש כל כך המשבר של השנים האלה. בשנים 1927-1928  החלו מטעים חדשים רבים להניב פרי שמצא שוק טוב באירופה, וכתוצאה מכך החלה נהירה של פועלים מן העיר אל המושבות ואל עבודת הקטיף ואף החלה נטיעה של פרדסים חדשים וכך נוצרו כאן מקומות עבודה חדשים.
בשנת 1929 נתגלו כבר סימני התאוששות ברורים שנבעו מכמה סיבות:
1.       ארהב שהיתה ארץ ההגירה הגדולה ביותר של היהודים סגרה את שעריה בפני מהגרים, לכן גדלה העליה לישראל, שהכניסה הון מחודש לארץ.
2.       התגברות האנטישמיות וההגבלות הכלכליות באירופה זירזו את היהודים לעזוב את ארצות מוצאם ולהגר לישראל. (העליה החמישית)
3.       בערים גברה תנועת הבניה, בעקבות עקירתם של משפחות רבות מיפו ומהשכונות המעורבות בערים אחרות לאחר מאורעות תרפט, ובעקבות העליה המחודשת והגדולה.
4.       כתוצאה מכך הוקמו גם מפעלי מלאכה ותעשיה זעירה, ושוק העבודה התרחב.
5.       עולים רבים, ביניהם בעלי הון בינוני, פנו למושבות, ובעקבות ההתאוששות הכלכלית שהורגשה כאן, הם קנו קרקעות ונטעו פרדסים. גם פיקא קנתה  קרקעות במושבות, הרחיבה בהם את מטעיה ויצרה מקומות עבודה לעולים חלוצים.
6.       בארהב התארגנו קבוצות קטנות של ציונים, אשר גם הם רכשו קרקע (קצת לפני פרוץ המשבר הכלכלי בארצם ב- 1929) ונטעו פרדסים. גם בסביבת רחובות קנתה חברה אמריקאית אחת, באמצעות משה סמילנסקי, קרקעות עליהן נטע סמילנסקי פרדסים של כמה מאות דונמים, היתה בזה ברכה כפולה לקבוצת שילר: הם הקימו משתלת הדרים ומכרו את השתילים לחברה, עסקו בנטיעה ואחכ עבדו באחזקת הפרדסים (הרכבה, עיבוד, השקאה, גיזום וכדומה).