מתוך ציוני לכל החיים - מנחם גלרטר

זכרונות ומעשים מאת מנחם גלרטר

הודפס בעלים 1992
 
בתחילת 1925 הגיע לגליציה בשליחות הקרן הקיימת לישראל יהודה לביטוב. הוא היה אז חבר קרית ענבים וחבר הועד מרכזי של הפועל הצעיר. הוא השתתף בישיבות הוועד הפועל של התאחדות, עורר יוזמות ועודד רצונות של חברים שהיו נכונים לעלות לארץ ישראל כמגשימים. בין יוזמי רעיון העלייה היו דר` שלמה אבי יונה, יעקב פרוינד (ידידיה) ששימש משנת 1918 כחבר המערכת של נובי דזייניק, עיתון פולני-יומי-ציוני בקראקוב, ולאחר מכן היה חבר מערכת כוויליה, העיתון הפולני-יומי-ציוני בלבוב, וכן דוד לכטר - מזכיר ההסתדרות העברית תרבות, שפרינצה כץ, שנישאה לדוד לכטר, אליעזר פורמן (קרר) - ממייסדי חברת תרבות בלבוב ומורה בבית הספר הציוני בלבוב. נצטרפו אליהם מחברי התאחדות בסטניסלב מרדכי רובינפלד, שהיה סוחר בדים, ידידי אברהם זוסמן ודר` דבורה זוסמן רעייתו, שניהם רופאי שיניים, אברהם קירכנר ומשפחתו, לימים ראש המועצה המקומית בכפר סבא ושמואל שיינר, שהשתקע בנהלל. יהודה לביטוב קיים שיחות מרובות עם אנשים אלה ובמחצית אוגוסט 1925 נתגבשה הקבוצה והתארגנה בכפר מיידאן הסמוך לסטאניסלאב, באחוזתם של יורשי שלום זוסמן. שם, בצל האורנים הגבוהים שעל שפת הנהר ביסטריצה, התלקטו בקבוצה עשרים ושלושה חברים ממיטב האינטליגנציה הציונית. הם היו מבעלי העמדה הציבורית ובעלי השפעה בחברה היהודית. הם הציבו לעצמם מטרה להוות במפלגה גרעין חלוצי ראשון לעלייה ולהקמת קבוצה חקלאית בארץ, שתשמש אבן שואבה לנוער הציוני בגליציה. מן הראוי לציין שחברי קבוצה זו הביאו איתם כל אחד חמש מאות לאי, שמסרון לקרן הקיימת בתור הלוואה כדי שתרכוש במימון זה אדמה בשביל הקבוצה.
היה זה אך טבעי ביותר שחברי מפלגת התאחדות במזרח גליציה יקראו קבוצתם על שם שלמה שילר, שהיה ממטפחי האידיאולוגיה הציונית בגליציה, מחנך הדור לציונות חלוצית ולתרבות עברית.
קבוצה זו היתה הסנונית הראשונה לעלייה החלוצית של התאחדות ממזרח גליציה, ובעיני יהדות גליציה היא היוותה מפנה ומעבר מהרעיון להגשמה. זכה חזונו של שלמה שילר ונתגשם ברוח החלוצית שפיעמה בליבם. בחודש מרחשון תרפה, ביג בו, נפטר בירושלים שלמה שילר ובעצם אותו חודש הגיעו ארצה כמה חברים שהניחו את היסוד לקבוצה וקראו לה בשמו.