ענף המספוא הוקם במשק מיד עם העליה על הקרקע. מטרת הענף היתה אספקת מזון לענפי בעלי החיים - קצת ללול אך בעיקר לענף הרפת. בתחילה סופק המזון רק כמזון ירוק, ויותר מאוחר עברו גם לחציר וגרעינים.
הגידולים אשר גודלו בענף המספוא היו רבים ומגוונים: תלתן, אספסת, בָּקיה, שיבולת שועל, תירס לגרעינים ותירס ירוק, אפונה סטריה, סלק בהמות, סלק סוכר, עשב סודני, פנסלריה, צנון יפני ואבטיחים לבהמות.
חלק מהשטחים היו שטחי בעל וחלקם שטחי שלחין. אנשי צוות הענף היו כל הזמן בקשר ישיר עם התחנה לחקר החקלאות ברחובות (מכון וולקני) כדי להתעדכן ולהתחדש בנושא המספוא כמו: גידולים, השקיָה, מחזור זרעים, חריש, זיבול וכו`. דבר זה הביא לחידושים בענף, הכנסת גידולים חדשים, מחזור זרעים של 5 שנים, הכנת תכנית זריעה שנתית לפי תכנית ההזנה של הרפת.
כשהתברר שזבל אורגני הוא מצרך חשוב והרפת לא הצליחה לספק את הדרישה, מכרו ירק מהמספוא תמורת זבל אורגני.
 מספוא |  ממראות מחצית היובל - חג ה-25, סוכות, תשי"ג - 1952 |
בסוף שנות הארבעים, עם רכישת אדמות התפתח מאד הענף בחלקות בהן נמצא השטח היום, יד ביד עם הרחבת הרפת.
בראשית שנות החמישים, (1954) הוקם בור התחמיץ הראשון במשק. הכנת התחמיץ והגשתו לעדר שינו את תכנית ההזנה של הרפת.
התחמיץ איפשר גיוון במזון, שמירת מזון לתקופה ארוכה ושימוש בירק בשנים של עודפים גדולים בתנובה.
הפסקת ההאבסה הירוקה ברפת, המעבר לתחמיץ וחציר, שינה את תכניות הזריעה והגידול בענף המספוא.
בשנים אלו החלו בגידול סלק בהמות, גידול שנתן יבול גבוה, באיכות טובה, אם כי הצריך הרבה עבודה קשה בהעמסת העגלות לרפת.
אחד הגידולים שמאד הצליחו בו היה גידול האספסת. התברר שגם כאן באזור שלנו, עם כמויות מים לא רבות, אפשר להגיע ליבולים יפים, זאת כתוצאה מהניסיון הרב של אנשי הצוות, ההתמדה והקשר עם מכון וולקני.
היו שנים שגידלו תירס לגרעינים. את הגרעינים היו מביאים לאזור האסם ומייבשים בשמש, תוך תקווה שלא ירד גשם. לאור כמה תקלות של ירידת גשם בעת הייבוש, הובא תנור ייבוש גדול שפתר את הבעיה.
שינוי בתוכניות ההזנה של הרפת וחידושים בנושא מזון לפרות, הביא להפסקה כמעט מוחלטת של כל גידולי המספוא, וענף המספוא נשאר רק עם גידול האספסת (שימשה הן להזנה בירוק והן ליִבושה לשחת), כאשר מצוקת המים ומצוקת כח אדם מצמצמים את השטח במשך השנים, עד סגירת הענף בשנת 1996 עם מותו של יעקב צוקרברג.
יעקב צוקרברג והסקינר בפעולה | |
 יעקב צוקרברג בשדה התירס |
חברים רבים ובעיקר בנים שחזרו מהצבא החל משנות ה- 50 עבדו בענף המספוא, אך אי אפשר לכתוב על המספוא מבלי להדגיש את יעקב צוקרברג, אשר כל ימיו בשילר, כ- 65 שנים ריכז את המספוא, ואפשר לאמר היה נשוי לענף.
הממלכה של יעקב צוקרברג - יוסי שטייניג הבלדה על יעקב צוקרברג - ישי שטייניג
