עלים 1987
בשנת 1932 הגיעו לקבוצה שלמה גולן ורוזה עופר.
שתי קבוצות הגיעו לשילר מתנועת גורדוניה במרוצת 1934 בעשור לגורדוניה, והתקבלו מיד לחברות, יחד הם מנו כ- 14 חברים ומהם נמצאים איתנו ותיקי המקום :
יוכבד דקס שושנה וינגרטן
יוכבד שטוסר קלרה קמל
יחזקאל אילן שייק שפירא
שני תאריכים שונים מלווים את רוב החברים: יום בואם לקבוצה ותאריך הקבלה לחברות.
בדרך כלל הקבלה לחברות היתה כעבור שנה, למעט החברים שחבלי קליטתם היו ממושכים, יצאו ובאו עד שהחליטו. במחברת מסודרת שנשארה מאותם ימים מצוין תאריך הקבלה לחברות, וזה התאריך המופיע במדור זה.
תנועת גורדוניה בפולין מקובל היה לציין את שנת 1924 כשנת לידתה של התנועה.
באופן ספונטני קמו סניפי התנועה ללא יד מכוונת או מרכז תנועתי וקראו לעצמם לרוב אגודת א.ד. גורדון.
מפלגת העבודה הציונית התאחדות (ממנה יצא הגרעין המייסד של שילר) בגליציה, סייעה ככל שיכלה לצעירים אלה.
התנועה הצעירה התפשטה בו זמנית כמעט בכל מחוזותיה של פולין ונטל ניהולה נפל על שכמו של הוועד המרכזי בלבוב. מטרותיה של גורדוניה: חינוך האדם והגשמת הציונות העובדת, וצורת חברה עברית חופשית באי על יסודות של עבודה עצמית בלי מנצלים ומנוצלים.
הקבוצה הגורדונאית היא קבוצה אורגנית על יסוד התאמת החומר האנושי , יחסים יותר עמוקים וצמצום מספר חבריה. כדגם מועדף שימשה הקבוצה האינטימית מהטיפוס של דגניה או גבע, התנהל מאבק נגד הקיבוץ הריכוזי הגדול - עין חרוד.
גורדוניה היתה תנועת נוער חינוכית עממית ובשנת העשור מנתה בפולין 12 אלף חברים ב- 125 סניפים.
קבלת רישיון עליה לישראל (סרטיפיקט) היה כרוך בקשיים עצומים.
המספר היה מצומצם ונקבעו קריטריונים לקבלתו לפי סדר החשיבות הבא:
1. הבחינה החלוצית - זאת אומרת המבחן האישי בהכשרה.
2. נאמנות לארץ, לקבוצה, לתנועה.
3. רמה תרבותית
4. ידיעת עברית
משירי גורדוניה מי שדורש חיים
מי ששואף לאור,
יבוא אל מחננו,
ישא את דגלנו
קדמה, המזרחה.
מזרחה, מזרחה.
קומו אחים גורדונאים,
קומו נא מהרה,
הן הדרך לפנינו
איננה קצרה.
מי ששואף לחופש,
מי ששואף לדרור
