08-9372824
צור קשר
mazkirut@shiller.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
ירושלים, יום כד באב תרעז - 1917
קבוצת תלמידים יצאה לעבודה בכפר, ומשם כתבו דברי געגועים אל שלמה שילר.
וכאן תשובתו:
לתלמידי היקרים הקרובים ללבי שלום וברכה!
תלמידים יקרים
תודתי העמוקה לכם, על אשר לא שכחתוני, אותי ואת חברי הגימנסיה הירושלמית. יש רגעים שגעגועים חזקים מפעמים בלבי, געגועים על אותם הזמנים, שבהם עבדנו יחד עבודה רוחנית; למרות הצער והסבל שהרגשתי אז למחזה המשבר, שבא על ארצנו בכלל ועל מוסדנו בפרט, היו לי רגעי עונג, בשבתי במסבת תלמידים - רעים, תלמידים מקשיבים, שבהם חזיתי גרעין בריא בשביל עתידו של עמנו, כי אין לך תענוג יותר גדול, מאשר לראות בצמיחתם של אנשים צעירים העתידים להיות חלק מבוני הארץ וביחד עם זה להרגיש שגם אתה משתתף בגידולם. אני מאחל לכם, שלא יתגנב ייאוש בקרב לבכם ושתוכלו לאמור בבטחה: אנו נתנו לארץ ולעם את כל מה שיכולנו. אני תקוותי חזקה, שאנו הולכים לקראת עתיד מזהיר, שאלפי אפשרויות שנרדמו בקרקע נשמתנו תצצנה ותצאנה לאור עולם, ובכן אל להירדם, אל להואש!
אני דורש בשלום כולכם ומודה מקרב לב ובייחוד לתלמידי הנחמד משה גרוסמן על ששיתפתם אותי בכל מה שעבר עליכם.
מורכם ידידכם
שלמה שילר