מכתב שכתב ש. שילר לידידו ביוהנסבורג בבקשה לסיוע כספי לגימנסיה.
יא באדר א` התרעג - 1913
ידידי ורעי דר י. לנדוי, הרב בעיר יוהנסבורג!
מובטחני שלא שכחת אותי, את שלמה שילר, שהיה ידידך ורעך משכבר הימים, בעת היינו שנינו בלבוב אשר בגליציה. והנה בעת שאתה היית לרב בעיר ואם בישראל באפריקה הדרומית, גרם לי מזלי הטוב לשוב אל ארץ אבותינו ולעמוד בירושלים בראש הגימנסיה העברית, שנוסדה לפני שלוש שנים עפי מתכונת הגימנסיה אשר ביפו.
אני מצרף לך בזה את תכנית הגימנסיה שלנו, שממנה תקבל השקפה כללית על דבר המטרה שהצגנו לנו ביסודה. פה אוכל רק להעיד שהגימנסיה מתפתחת כראוי גם בלימודים הכלליים - הנלמדים כולם בעברית - גם בלימודים העבריים עצמם: השפה, דקדוקה וספרותה, תנך תלמוד ודברי ישראל. יש לנו קבוצה של מורים טובים מומחים במקצועותיהם, שכולם מלאים אהבה לעמנו ולארצנו
הגימנסיה, כמו כל המוסדות אשר בארץ ישראל, זקוקה לתמיכה מן יהודי חוץ לארץ. בטחוני חזק, שמוסדנו יתבסס במשך הזמן ויוכל לעמוד ברשות עצמו, אבל עוד לא הגיעה השעה.
והנה האדון א. קרטשמר - מי שהיה עורך המבשר בקושטא, נסע לאפריקה הדרומית לקבץ כספים בשביל מוסדות שונים ארצי-ישראלים ובתוכם גם בשביל הגימנסיה הירושלמית. ולכן בקשתי שטוחה לפניך שתהייה לו לעזר, בכדי שעי השפעתך יוכל לעשות דבר ממשי בשבילנו. ותודתי נתונה לך למפרע.
ידידך מוקירך, מכבדך ומברכך בברכת ציון,
שלמה שילר
מנהל הגימנסיה בירושלים