כלי הרכב הראשונים בקבוצה היו בהמות: סוסים, פרדות וחמורים. תמיד היה זוג סוסים ששימש לחריש ולהובלות בעגלה גדולה עם גלגלי ברזל. לפרדות היו עגלות קלות עם שני גלגלים, שנקראו כרכרות והן ששימשו להובלות קלות בתחומי החצר והיו גם רכב פרטי ששימש בנסיעה לרחובות או לגבעת ברנר לסרט. את גלגלי הברזל החליפו גלגלי גומי וגלגלי הברזל שימשו אז לקישוט גינות.
תמיד היה בקבוצה חמור או אתון. האתון עבדה בהובלות בוקסות עם תפוזים בפרדס.
כלי הרכב המוטוריים נחלקים למכוניות ולטרקטורים:
מכוניות
המשאית הראשונה היתה מסוג אינטרציונל וכונתה ה אינטרטג` . היא הגיעה לקבוצה באמצע שנות ה - 40 ונכנסה לחצר בצפירות רמות, שכונו פפם פפם. הנהגים היו יוסק ודובקו. משאית זו בצבע ירוק היתה קפיצת דרך רצינית לעולם המוטורי.
המשאית הבאה אחריה היתה בצבע אפור מסוג סופר וויט, שכונתה הסופר. אותה כבר נהג הנהג המיתולוגי דויד שרעבי. איתה נסענו לטיולים בכל רחבי הארץ. בתחילת שנות ה - 50 התקבל המלווה האמריקאי והוא הביא לקבוצת שילר טנדר שברולט מפואר שהפך לכלי הרכב של נתן מיר והפלחה בנגב.
טרקטורים
הטרקטור הראשון עוד משנות ה - 30 היה טרקטור קייס על גלגלים. הטרקטור הזה עשה את כל עבודות השדה: חרש, קצר, משך עגלות וכשהיה צורך, חיברו אותו על גלגל תנופה גדול ורצועת עור והוא הניע מנועים ובארות. בקיצור - הכל.
מתי שהוא באמצע שנות ה - 40 הגיע יום אחד טרקטור זחלילי קטן מסוג קלטרק. הנהג היה אברהם קמל. הטרקטור חרש ועשה את כל מלאכות השדה. אחריו התחילו להגיע טרקטורים של קטרפילר, D2 , D4 ו - D6 .
לאחר הקמת המדינה, ועם קבלת המלווה האמריקאי, התחילו להגיע טרקטורים מסוגים שונים אליס, ג`ון דיר, פרמל והקטן והחמוד מכולם, אליס קטנטן שכונה הג`וק. זה היה כלי הרכב של מנדל ברגיל בגן הירקות.
כל הטרקטורים האלה פעלו על נפט. את הטרקטור הראשון, הקייס, הניעו עם ידית התנעה, מנואלה, וזו היתה תורה שלמה. לסובב את המנואלה ולא לקבל בק פייר, מה שהעיף את המנואלה לכיוון הפוך.
רק אחרי עידן זה התחילו להגיע טרקטורים מודרניים של פרגסון עם המצאת המאה רתימה של 3 נקודות הנהוגה עד היום.