1. השטח כינוי לשטח אדמה בן כמה מאות דונמים שקיבלה הקבוצה מהקרן הקיימת בשנות ה - 40. בתחילה בנו בשטח מחסן קטן ורק אח"כ ב - 46-47 חפרו באר. הבאר נחפרה בעבודה ידנית עם מקדח. פריצת המים היתה אירוע גדול. בשטח גידלו בעיקר מספוא ואח"כ בננות.
2. פרדס 40 דונם המפורסם בצד המערבי לכיוון זרנוגה.
3. פרדס 18 דונם באזור הואדי.
4. הואדי - בו זרמו מים בחורף ולפי השמועות נראו בו גם ברווזי בר. הוואדי זרם ממזרח למערב בצד הדרומי של המשק.
5. הפרדס הערבי נקנה בשנות ה - 40, גבל עם זרנוגה והיתה בו שורת סצומות, שהיו פרי מקדים ורובו נסחב על ידי הילדים.
6. פרדס גולדשטיין נקנה בשנות ה - 40. מיקומו ליד הרפת. היה בו מבנה בית אריזה.
7. חג` עומר שמו של בעל האחוזה שבה בלט הבית הירוק. היה לו מטע תפוחי עץ חמוצים שתקופה מסויימת עיבדו אותם.
8. הבית הירוק - בית מפואר שלאחר מלחמת השחרור נשדד ונבזז על ידי כל מבקר. המרצפות המפוארות נעקרו והוא הפך מחסן ואתר למסיבות גג.
9. פרדס רום - פרדס פרטי באיזור השיבר.
פרדס בלדר - שטח של כ - 10 דונם שנחכר מאחים בלדר מרחובות וגידלו עליו בננות נמצא בדרך הישנה לשטח.
10. פרדס לוינסון - המשק הגדול ממזרח לקבוצה, שסיפק בראשית הקבוצה מים לשתיה. גם אח"כ היו יחסים מיוחדים בין משפחת לוינסון לקבוצה. האחים לוינסון היו בעלי נכסים וסוחרים גדולים. ברשותם סוכנות מכוניות וויט. הרבה חברים קנו אצלם מקלטי רדיו בשנות ה - 40.
11. פרדס סמו לוין היה פרדס על הדרך לרחובות ודרכו, בין שתי משוכות של אקציות, צעדו בחול לרחובות. אח"כ נעקר הפרדס ונבנו בית החינוך לילדי עובדים ומגרש הפועל.
12. הבית הלבן שכן על גבול הקרקעות עם זרנוגה. הילכו סיפורים על רומנים בין בנות הבית וחברים בקבוצה. אחרי מלחמת השחרור הועברה לאזור מסביב לבית - המכוורת, ששכנה קודם על הגבעה והיה לה צריף קטן בדרך לרחובות. בצריף זה ייסד מוטי גמר את קלוב התעופה בקבוצת שילר.
13. שכונת התימנים - מרמורק, שכנה על הדרך הראשית לרחובות. כל נסיעה בטרקטור בשבת זכתה לקריאות שבת, שבת ולמטר אבנים.
14. זרנוגה שאחרי מלחמת השחרור יושבה עולים חדשים והוצע לקרוא לה זר-נוגה, היתה כפר גדול ועשיר. בכפר התקיים כל שבת שוק ססגוני שבו אפשר היה לקנות שרפרפי קש וסטים מזרחיים לקפה. משום מה סומנה זרנוגה במפות P.E.F באופן בולט ולכן הופיעה פעמים רבות בפרסומים בריטיים חשובים כאתר מרכזי בפלסטינה. בפולקלור הישראלי נחשבת זרנוגה כחור רציני. בזרנוגה התגוררו עולים חדשים, שחלקם עבדו בקבוצה.
דרכים וכפרים את הקבוצה הקיפו מספר דרכים שהיו בעיקרן דרכים עתיקות, שחיברו את הכפרים הערביים בסביבה. דרך אחת מזרנוגה לעקיר, דרך שניה מזרנוגה למרר.
הכפרים הערביים נבנו באתרים של ישובים עתיקים. בחפירות הנערכות כיום בזרנוגה מתגלים שרידים ביזנטיים רבים.
הכפר הגדול בסביבה, יבנה, שהמגדל הממלוכי שלה בלט למרחוק.
מבחינה מוניציפלית הכפר החשוב ביותר היה קוביבה וכל הקרקעות נרשמו בטאבו לפי כפר קוביבה - נפת רמלה.
