בהגיע חברתנו לקבוצה בסתיו 1943, יצא לי יחד עם עוד חברים לעבוד עונה ארוכה בגן הירק בריכוזה של מרים.
בבוקר הראשון לעבודתנו בא"י הצטרפנו אל חבורת העובדים הותיקים, שאחדים מביניהם היו עריקי הצבא היווני הגולה. הודות לשפה המשותפת שהיתה בינינו, הספקנו להכיר קודם לכן ואף קיבלנו הסבר ראשוני על מקום העבודה. את המעדרים שנטלנו בצריפון המחסן העמסנו על השכם כדוגמת הותיקים, והתקדמנו בעקבותיהם נרגשים כאשר עיננו מתבוננת סביב ומנסה לקלוט את כל החדש הנגלה לנו.
הגענו לקצה השדה המוריק, ואחד מהמנוסים בעבודה סימן ערוגה של 10 מטר אורך ו-2 מטר רוחב ואנו התפרסנו לאורכה והחילונו בקיצוץ הירק מעל פני האדמה. הקשיים כבר נתגלו מהרגעים הראשונים, המעדר לא נשמע לידיים, כוח לגלגל את הירק מעל פני השטח לא היה לנו ובידיים הופיעו השלפוחיות שעד מהירה התפוצצו, וכל נגיעה נוספת גרמה לכאבים שלא הורגלנו בהם. השטח היה רטוב ואנו דשדשנו בבוץ ורטובים היינו כהלכה, וברגע זה של רוממות רוח נשמעה מאחורינו קריאת בוקר טוב בחורים נשית. נזקפנו בלֵאות ופנינו לאחור לראות את בעלת הקול - זאת היתה מרים מיר שהותיקים כבר הספיקו לספר לנו עליה.
זקופה, דקה ושזופה מאד, חיוכה מלבב וקורן אור, ראשה מכוסה במטפחת לבנה דהויה, החולצה והמכנסים הקצרים הבליטו את זרועותיה ורגליה השריריות והשזופות מאד. נעולה היתה בנעלי עבודה שלמות שהיו מכוסות בבוץ טרי, עדות לכך שהיא כבר הספיקה לדשדש איפה שהוא בבוץ בטרם בואה אלינו. מיד התפנתה אל החדשים...
בפנים קורנות ובשפע של חיוכים שאלה לשמותינו ולקטן בחבורה אף ליטפה את ראשו. נטלה מעדרה והחלה לעבוד איתנו כשהיא עוברת מכושל לכושל לעזור לו להתגבר על הפיגור, ולהתקדם עד למקום שאחרים כבר הגיעו אליו. לא נעלם ממנה הקושי והסבל שגרמה לנו העבודה הזאת וכנראה הקדימה הפעם את ההפסקה המיוחלת, ישבה לידינו ובסימני ידיים, יותר מאשר בשפת פה בדקה את ידינו, ואח"כ הראתה לנו את ידיה המיובלות, כדי לעודדנו שבמהרה נזכה גם אנו לידיים מיובלות של פועל אשר תצלחנה לכל עבודה.
אכן, עם הזמן התגברנו על רוב הקשיים בעבודה ובעזרת השפה שלמדנו, החילונו מכירים את סביבתנו.
עד מהירה למדנו כי חלקת הבטטות הינה חלק של גן ירק מקיף ומגוון, בחלקות גידול שונות המפוזרות על פני כל המשק דאז, כולל חלקת תפוחי אדמה בשטח המרוחק מהבית. רק כעבור כמה שנים יכולתי להעריך במלואו את המאמץ שיש להשקיע על מנת לנהל ענף מגוון ומפוזר כזה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אירגונית. מי היו אותם עובדים שיחד עמם קיימה מרים את גן הירק? קבוצת חיילים עריקים מצבא אנדרס ומהצבא היווני הגולה שלא יכלו לעזוב את שערי המשק מפאת היותם מבוקשים על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וקבוצת נערים מפונקים שזה מקרוב באו מבתי הורים מסודרים.
