מקורות - שלמה אבי יונה, א.ר. מאיר

מתוך הספר : במעגלי הגות והגשמה
קבוצת שילר- גן שלמה

על סף מחצית היובל לעליית הקבוצה על הקרקע

 
העליה של אותה קבוצת משכ יל ים ועצם יצירתה היו בשעתן (תרפה) תופעה מיוחדת במינה. לא נערים ונערות בגיל של חלוצים היו אלה שהתארגנו בקבוצה זו. כולם היו בגיל קרוב לשלושים, רובם בעלי מ ק צועות חופשיים, שהתפרנסו ממקצועם בכבוד, וחלק מהם עם ילדים. והנה העזו האנשים לעלות לארץ לעבודה, להגשמה עצמית ולחיי קבוצה.

אלה שהיו בגליציה בתקופה ההיא עוד זוכרים ודאי את הרושם, שעשתה בשעתה יצירת קבוצת המשכילים של ההתאחדות (כך כינו את הקבוצה בזמן יצירתה).

מפלגת ההתאחדות היתה היחידה בין המפלגות הציוניות , אשר חרתה על דגלה את ההגשמה האישית של חבריה. היא שקדה מלכתחילה להיות מפלגה חלוצית. לא כשאר המפלגות הציוניות אשר שקעו, גם לאחר שנוצרו התנאים להגשמה ציונית הלכה למעשה, בעניני הפוליטיקה הארצית והמקומית, היתה מגמת המפלגה הצעירה בעיקר חינוכית ארץ- ישראלית. היא התחילה לטפח בתוך שדרות הנוער את המחשבה על הצורך בהגשמה.

על ידי עליה לארץ ועל ידי מעבר לחיים של יצירה גם בגולה. ברם, במשך הזמן שקעה גם מפלגת ההתאחדות יתר על המידה בעיניני פוליטיקה מקומית ורק חלקים בה שמרו על טהרת מגמת הבראשית שלה. ובתוך החלקים האלו נמנו ראשוני קבוצת שילר.

ימי התארגנותה של הקבוצה היו ימי ראשית העליה הרביעית. תנועת העבודה הציונית העריכה אומנם את חשיבותה של עליה זו, הראשונה בעליות ההמוניות, אבל יחד עם זאת חרדה לסכנות הנשקפות ממנה לדמותינו היישובית בארץ ישראל. אף התנועה החלוצית היתה חלשה מבחינת תוכנה. רבים ממנה, בהגיעם ארצה, נמשכו אף הם לעיר ולפרנסות הקלות שבה. בגאליציה לא היתה אז, מלבד השומר הצעיר, שום תנועת נוער חלוצית הראויה לשמה. המצב הזה העסיק את מחשבת מיטב החברים בתנועה. נתגלה צורך לשנות את פני הדברים על ידי מעשה מגשים, שעלול ליהפך לגורם חינוכי בשביל המוני נוער יהודי עממי. והנה קמה בימי הקיץ של שנת תרפה קבוצת חברים ממנהיגות המפלגה והחליטה לעלות ארצה לשם מעבר לחיי עבודה גופנית - ובקבוצה דווקא.

המעשה הזה, שהיה הבראשית של קבוצת שילר, היה לאבוקה לרבים מבני התקופה ההיא ושימש גורם כביר- כוח לשנוי המערכות בחיי התנועה.

אותה שנה נוצרה גורדוניה, וגם בקרב המפלגה התחילו להתארגן קבוצות, שהלכו להכשרה והתכוננו לעליה; כן נוצר קי בוץ ההתאחדות .