עיתון פנימי - אהרון ראובן מאיר 1936

מתוך עלים ניסן תרצ"ו
 
עוד לפני שנה, הוחלט באחת השיחות להוציא עיתון פנימי. מעניין שההצעה הובאה אז לשיחה ע"י ההנהלה, שראתה בעיתון זה צורך השעה. אז עבר על הקבוצה נחשול של בירורים מילוליים בגלוי ובסתר, שלא הביאו לשום תוצאות חיוביות, אלא העמיקו יותר ויותר את התהום ולכן היתה מובנת ההצעה על הוצאת עיתון פנימי. כי קווה קיווינו שכאשר כל אחד יביא את דבריו לקבוצה בכתב, הרי זה ייעשה מתוך אחריות למילה הכתובה, הדברים ייצאו מרוכזים יותר, מגובשים ומזוקקים ויקלעו יותר לתכלית הברור, מאשר כאשר הם נאמרים בעל פה. ההחלטה הזו לא הוגשמה משום מה ויש להצטער על זה, כי יכול להיות שהרבה הפסדנו בזה שלא הוצאנו את העיתון בשעתו.
 
כיום, נחשול הבירורים האפסיים עבר אמנם. במשך השנה הזו הגענו לביסוס חברותי כלשהו ואפשר להגיד שעלינו על דרך המלך לביסוס חברותי מלא. אבל מה שמהלך אימים הוא זה, שמתוך הרגשת שובע ושלווה, הולכים ונחנקים ניצני מחשבה בעודם באיבם, מבלי שתינתן להם אפשרות של ביטוי ואילו ניתנה להם האפשרות הזאת, יכול להיות שהיה בהם כדי להפרות את המחשבה המשותפת, כדי להוסיף תיקון בכל שטחי חיינו.
ומן הצד השני, יש והערות חשובות מצד חברים לגבי פגימות שונות של הפרט והקבוצה, נהפכות לעניין של שיחות יושבי קרנות והן משיגות את ההיפך משהיו משיגות לו היו באות לכלל ביטוי. וזאת היא כבר מעין אקסיומה, שלא כל דבר שהחבר מרגיש וחושב לגבי עניינים שונים ולגבי השני, יכולים להיות מובאים לפני השיחה. יש כל מיני גורמים המפריעים לכך, בין אם נרצה, בין אם לא נרצה. לכן מצאנו לנכון לגשת להגשמת החלטת הקבוצה ולהוציא עיתון. אמנם במאוחר, אולם כבר אמרו אנשי: מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
הוצאת העיתון נראית לנו כצורך הכרחי בשביל השלמת הביטוי של כל החברים בקבוצה, כדי להוסיף מכשיר ארגוני וחינוכי-תרבותי. אנו מגישים לחברים כניסיון למעשה, וביחס הרציני ובהשתתפות החברים בכתיבה תלוי גם המשכו.
 
במשך השנתיים האחרונות גדלה הקבוצה, רבו שטחי החיים, הן המשקיים והן התרבותיים חברותיים וחינוכיים. 80 חבר, 27 ילד, 6 הורים ו-21 בני נוער מגרמניה, יותר מ-130 נפש. להכניס את כל הכבודה הזאת לאפיק אחד של הצורך האובייקטיבי של חיי וחינוך הקבוצה, הרי זה מחייב מחשבה מעמיקה ומרוכזת, מילה מגובשת כיסוד לחיים מתוקנים. אנו בטוחים שלכל חבר וחבר, יש להעיר כל מיני הערות ביחס לשטח החיים הקרוב לו ביותר, בין שהוא עובד באחד מענפי המשק ובין שהוא עובד במשק הביתי כגון בטיפול, בחינוך וכו`. ואסור שאף הגיג ילך לאיבוד מבלי שיצטרף למחשבה הקולקטיבית.
לשם העלאת המחשבה הזאת מנבכי ליבותיהם של החברים, החלטנו להוציא את העיתון הזה. יידעו נא החברים להשתמש בו כאמצעי ביטוי לכל מה שמעיק על ליבם ומעסיק את מחשבתם, לשם ריבוי ערכיה החיוביים של הקבוצה.
 
והמשק? כל השיחות והישיבות המוקדשות לשאלותיו, אין בהן כדי להקיף את העניינים, כדי לתת תמונה שלמה מכל ענף וענף. הדיונים מוקדשים תמיד לפרטים, כשהם לעצמם חשובים מאוד ומחייבים את החבר להחלטה, אבל אין בהם כדי להקנות ידיעה מספיקה על הענף בשלמותו. כבר נוכחנו, שאפילו באותן האסיפות השנתיות בהן היה מוקדש זמן לדינים וחשבונות מענפי המשק, לא נוספה על ידם ידיעה מספיקה על הענף, כי על פי רוב נבלעים עיקרי הדברים בים של מילים והערות צדדיות, שמחייבות אמנן דיון, אבל מחסירים את העיקר מן התפל מבחינת הצורך להקנות יריעה שלמה על הנעשה במשק. הוא הדין בענייני כספים. לכן יש לדעתנו משנה חשיבות לעיתון הפנימי שצריך להופיע מדי חודש בחודשו ובו יהיה חלק ניכר מוקדש לענייני משק וכספים ובעיותיהם - מאמרים ורשימות שישקפו בבהירות את כל המתרחש בהם.
 
במשך הזמן יוכל החבר לקנות לעצמו מושגים ברורים על העניינים החיוניים האלה.
גידולה של הקבוצה מן הדין שהביא לידי שינוי בממדים, בצורות הארגון והנהלת הדברים, אבל אסור בהחלט שיביא לידי ביטול היסוד של אחריות והכרעה של החבר בכל ענייני הקבוצה. תנאי לכך היא ידיעה מספקת של הדברים ובתור אמצעי עזר יסודי לשיחה, למען הקנותה לכל חברים, בא העיתון.