דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה להרן הכהן אריאנה ז"ל
(09/12/1932 - 24/03/2003) ( - )

שם נעורים: הפנר

קבוצה: נוער ז` 1947-1949

שנת עלייה: 1944

"נולדתי בשנת 1933 בבוקרשט, ברומניה, ונסעתי לארץ ישראל בזמן המלחמה. למי שלא יודע - מלחמת העולם השניה. אבא שלי היה עיתונאי ברומניה והיה "מסתובב". כך אמרה אמא. כשהייתי קטנה חשבתי שיש לו שני מקצועות - עיתונאות והסתובבאות. אמא היתה בבית. ואני הייתי פרא אדם." [מתוך "לידיה מלכת ארץ ישראל " - סיפרו של אורי אורלב המספר את סיפורה של אריאנה.]

מדברים שכתבה על עצמה לארכיון:

"השתייכנו למעמד הבינוני-אינטלקטואלי, שפת הדיבור בבית היתה רומנית אם כי למדתי בילדותי באופן פרטי גרמנית וצרפתית, ובבית הספר גם קצת עברית. למרו שרוב ידידי המשפחה והקרובים היו יהודים, אינני זוכרת כי הודגש הדבר בבית, שהיה חילוני מאד.

המלחמה השפיעה על כולנו. ירדנו מנכסינו ומצאנו את עצמנו, מכורח המציאות, בחברה יהודית יותר ויותר. תקופה קצרה אפילו שיחקתי בתיאטרון ילדים יהודי.

התברר לי שאבי עבד בשרות הריגול הבריטי, והם שהוציאו אותו מרומניה לפלשתינה ומשם ללונדון.

אמא שלי החליטה ואני הסכמתי לעלות ארצה. עליתי באוקטובר 1944, לאחר שנכנסו הרוסים לרומניה, לבד בגיל 11.

נסעתי ברכבת עם קבוצה בת 150 ילדים דרך בולגריה, טורקיה, סוריה ולבנון, דרך ראש הנקרה למחנה עתלית. הגעתי לקבוצת שילר דרך "עליית הנוער", בנוער ז`, לאחר שגמרתי בית ספר עממי בנהריה, שם חייתי שנתיים וחצי במוסד "נווה הילד".

ומאז אני פה.

לא ממש סיימתי בית ספר. הייתי מטפלת של ילדים גדולים (עמוס שפירא,אילן טננבאום,גורי מיר), שרתתי בנח"ל ואחר כך התחלק זמני בין עבודה בעיתונים שונים, תיאטרון הקאמרי ומטבח בשילר.

עשיתי כמה תקופות שליחות בתנועה, בביטאון "אגרת". גם בקבוצה ערכתי את העלון וקיבלתי גם זמן מה לכתיבה לעצמי. הוצאתי שני ספרי שירה ("שירים בלי שם" ו"לאורו החוור של הרדיו") וכן ספר בישול עם סיפורים בשם "פתחון פה - תבשילים עם נשמה". כולם זכו למהדורות רבות.

התחתנתי ב 1979 עם הרב שמואל אבידור הכהן והבאתי אותו הנה."

בשנת 2002 כתבה אריאנה:

"כעת אני לא כל כך בריאה אך משתדלת לחשוב גם על דברים אחרים מלבד המחלות שלי. אני גימלאית שלא עושה הרבה, אך גם לא משתעממת.

כתבתי שירים, מעטים אבל טובים.

בישלתי במטבח ועכשיו אני עושה זאת בבית, בכייף.

אני בקבוצה (כן בקבוצה) מאז 1947. קשה להאמין אבל עובדה.

לא בטוח שאילו ניתנה לי הזדמנות חוזרת הייתי נוהגת באופן שונה.

זה מעט על עצמי ולא ממצה. יש הרבה יותר בקלטת שלי בארכיון."

ליום הולדת 65 יצא ספרה הרביעי של אריאנה "שירים אחרי".

"האם אתה מאושר, האם אני מאושרת"

קובץ כל השירים - יצא ליום השנה למותה.

שנה למותה של אריאנה הרן הכהן - רותי אלימה