פנים ושמות - יוסי שטייניג

פנים ושמות, כולם חברים

אי אז ב1927 חברו חבורת אינטלקטואלים מהעיר לבוב, היא למברג בפולין עלו לארץ והקימו קבוצה בארץ ישראל.

היום, כמעט מאה עברה ואני מנסה לשחזר פנים ושמות של חברי קבוצת שילר שהשתייכו לשתי גלויות, הראשונים הרוב, פולנים גליצאים וקבוצה בולטת אחרת, יוצאי גרמניה, ה"ייקס".

 

הפולנים נשאו שמות יהודיים מסורתיים: יצחק, יוסף, אפריים, דוד ועוד ועוד.

והנשים, כלומר החברות: מרים, שרה, צילה, ציפורה.

ואילו יוצאי גרמניה התהדרו בשמות של יוצאי מדינת אשכנז: הנס, אדי, קורט.

והנשים: לילי, ארנה, הילדה, קלרה ועוד.

לפי השמות יכולת לשער הרבה הרבה מאפיינים של התרבות אותה הביאו איתם לארץ, למשל חברים יוצאי פולין הלכו למקלחת הציבורית עם בגדי עבודה, שם החליפו בגדים והתגלחו. ייקה גזעי התהדר בחלוק רחצה צבעוני, איתו הגיע למקלחת הציבורית.

גם ב"חדרים" הלוא הן הדירות של אותן שנים, היה הבדל גדול, לייקס היו מקלטי רדיו, מצלמות ורהיטים גם פסנתר יחידי הגיע מגולה זו. האחרים הסתפקו בריהוט הצנוע שסיפקה הקבוצה.

 

רק באמצע שנות ה40 התחילו החברים לרכוש מקלטי רדיו, עד אז, בתקופת מלחמת העולם השנייה, הצטופפו חברים כל ערב, סביב מקלט גדול בחדר האוכל להקשיב לחדשות המלחמה של הבי.בי.סי. גם מקלט מרכזי זה הגיע מגרמניה.

מקלט אחד שירת גם אותנו, ילדי הגן, מדי פעם הגענו לביתם של אריה ומרים דנקוורט ועל הרצפה ישבנו האזנו לתוכנית כבקשתך לשירי ילדים.

הפטפון הקיבוצי עם ידית ההפעלה תוצרת היז מסטרס וויס. שימש לנגינת תקליטי ויניל 78, איני יודע מהיכן צץ.

מקרנת קולנוע 16 מ"מ הגיעה עם מוסד סלבינו ב1949.

 

לאחר הקמת המדינה נהגה אופנה של עברות שמות המשפחה חלק גדול מיוצאי פולין עברתו את שמם וכך הפך גרינשפן לגורן, קלינגהופר לעופר, קליינר לזעירי, קוסוי לכסה, קרומהולץ לקמרון, מנטש לאנוש, אונגר לאריאלי , מנדל לשקד ועוד ועוד.

אבא שלי אברהם שטיניג סרב להחליף את השם אחר כך התבדח שכאשר יש גיוס הוא אברהם בא' וכאשר מחלקים משהו הוא שטיניג בש'.

יוצאי גרמניה לא החליפו את השמות, דנקוורט, גטריידה, זיכל, מוזס ,ריפן ופלש נשאו בגאון את שמם המקורי.

באשר לי נשארתי שטיניג בן שטיניג, השם הזה גרם לי הרבה טורח בעבודתי ורק כעבור כ30 שנה החלפתי אותו לשחם.

 

בנושא שמות צריך לציין גם את הכינויים שהביאו איתן, בעיקר הנשים, מחו"ל וכך היו לנו יטקה ויוכקה זושקה ולייקה.

גם לגברים ובני נוער היו כינויים, ישראל ול כונה "הדוד" ,שיפלדרין כונה "שיפל", דוד הוכנר כונה דווקו. יוסף אינציגר כונה יוסק דוד שרעבי כונה דוויד. חיים טל כונה גורדון, כי תמיד דיבר על עבודה.

גם לבני הנוער היו כינויים וכך היו לנו אורי הבלגי, יוחנן השוודי, חיים נודניק, יורם ליש, אורי גוזל, אמנון ישקו, יצחק השפן ועוד.

 

כאשר אני מעלה את גלריית השמות והכינויים אני נזכר וזוכר כל אחד ואחת מהם, הם היו הגלריה האנושית שהרכיבה את הקבוצה שלנו, קבוצת שילר.