בערב שמחת תורה של שנת תשל"ח,
ביום השלישי לחודש אוקטובר 1977 -
חגגנו את יובל החמישים לעליית קבוצתנו על הקרקע.
אפשר לאמר שכל שנת החמישים היתה חג אחד גדול.
ההתרגשות הולכת ופוחתת עם חלוף הזמן
ונראה כאילו יש צורך לשמר ולהבטיח קיום לאורך שנים
של כמה ביטויים לאותו חג, ולהנציח תמונות של אותה שמחה,
ולצרפם למספר דפים בהם נציץ מדי פעם ונעלה חיוך של יובל.
מתוך חוברת היובל - אריאנה
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו
ערב טוב לכולנו וטוב שהגענו.
ושלום גם לכם ותודה שהגעתם
ידידים ובנים ומלווים משכבר
שאתנו חייתם ממש - או רק באתם
מדי פעם לראות "מה נשמע שם בכפר".
הרשימה ארוכה: ותיקים ובני נוער
שבינתיים הפכו ותיקים גם הם
אך זוכרים השבילים את ימי הזוהר
שדרכו בהם גם רגליכם.
גם אנחנו, כמו שאומרים, לא שקטנו
וכפי הנראה - צמח פה דבר מה
אולי קצת שונה ממה שחלמנו
אך בטוח שזאת לא רק סתם אגדה.
חמישים שנות חיים בקיבוץ - זה לא פיקניק
של ציוץ ציפורים וגעייה של פרות
תסלחו לי, עבדו פה גם קצת בטוריה
וחפרו בארות ושמרו בלילות.
ומעל לכל זאת ריחפו האידיאות
והוחלט על שוויון ופשטות
ושאר סיסמאות שתוכנן כה יפה, אך
נודה, גם עליהן עבד הפיחות.
אם לחגוג את יובלנו הוזמנתם הערב
והכל פה מואר, וכולנו יפים -
זה רק עוד ציון, אבן-דרך
אנחנו פשוט - ממשיכים.
ואם מה שיוצג לפניכם בעוד רגע
יישמע קצת קליל וללא מליצות
הן, רצינו שלא להכביד על אורחינו -
בשביל מה מתקיימות בקיבוץ אסיפות?
ועל כן נשתדל ליהנות מהזמר
ולחייך בנוסטלגיה למה שעבר
אנחנו נביא רק דברים שזכרנו
תולדות הימים יספרו את השאר.
שירי מהערב המרכזי:
