השיר נכתב ליובל החמישים של הקבוצה - בשנת 1977.
כתבו חנן גטריידה וישי שלו
לחן: אילן וירצברג.
על הבמה כל משתתפי מופע היובל.
לפני הרבה הרבה שנים בשיר על השפתיים,
הלכנו קומץ חלוצים מרחובות שעתיים.
הציונות שקיננה אחד עשר היינו -
עזבנו הכשרה, כי די, החלטנו ועלינו.
ימים קשים של עבודה, ערבי שירה והורה,
שלושים בורות, "מפעל למיץ" וצריף של הגורדוניה.
תיבות של פרי על גב שבור, מקלחת משותפת
והקבוצה מאז ראו, לא מפסיקה ללכת.
פזמון:
עכשו כבר חמישים, נמשכת השרשרת,
עם כל האנשים זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט, לג'ינס לדג מלוח,
פועם אותו הלב, נושבת אותה הרוח.
לילות של קיץ בהירים - הלבנה זורחת,
בגבעת הבדואים הכלנית פורחת.
בשבת אל הביצה וזר של נרקיסים,
היו זמנים - חצי ביצה , חמור וזוג סוסים.
רק אתמול חצי יובל עם "ישמחו השמיים"
נישאנו על כתפי אבות ליד בריכת המים.
דגלים ברוח ושירה, מחול וגם מסכת
והקבוצה מאז ראו - לא מפסיקה ללכת.
פזמון:
עכשו כבר חמישים, נמשכת השרשרת,
עם כל האנשים זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט, לג'ינס לדג מלוח,
פועם אותו הלב, נושבת אותה הרוח.
על מעלות בית התרבות אויר צלול נשמנו
ובשדרת הנשיקות ביד מותנה חיבקנו.
על גג הבית הירוק פילחנו אבטיח
ובפינת הספסלים המשכנו להבטיח.
הולדנו ונולדנו פה, זהו מקומנו,
כי פה באדמה הזו הקמנו את ביתנו.
חצי יובל ועוד חצי הדרך מתמשכת,
כי הקבוצה מאז ראו, לא מפסיקה ללכת.
פזמון:
עכשו כבר חמישים, נמשכת השרשרת,
עם כל האנשים זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט, לג'ינס לדג מלוח,
פועם אותו הלב, נושבת אותה הרוח.
רק לפני חצי יובל עם "ישמחו השמים"
ניצבנו צעירים בטור ליד בריכת המים,
דגלים ברוח ושירה, מחול וגם מסכת
והקבוצה מאז ראו, לא מפסיקה ללכת....
פזמון:
עכשו כבר חמישים
נרוצה לעצרת
עם כל האנשים
זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט
לג'ינס, לדג מלוח,
פועם אותו הלב
ונושבת - אותה הרוח.
לילות של קייץ בהירים הלבנה פורחת,
קדימה אל הפטל! אוי, נכנס לי קוץ! -מטפחת!
בחורף אל השלוליות כי יש כבר מגפיים
במעלות בית התרבות סרטים... ו"בלי ידיים"...
פזמון:
עכשו כבר חמישים
נרוצה לעצרת
עם כל האנשים
זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט
לג'ינס, לדג מלוח,
פועם אותו הלב
ונושבת - אותה הרוח.
באמצע לילה בחשאי אל הבריכה קפצנו
ובשדרת הנשיקות למדנו מה החמצנו.
על גג הבית הירוק פתחנו אבטיח
ובפינת הספסלים פרשנו לה שטיח.
פזמון:
עכשו כבר חמישים
נרוצה לעצרת
עם כל האנשים
זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט
לג'ינס, לדג מלוח,
פועם אותו הלב
ונושבת - אותה הרוח.
נולדנו וגדלנו פה ושילר קבוצתנו,
גדלה איתנו ויפתה, אז בואו אל ביתנו.
חצי יובל ועוד חצי ושוב מחול מסכת
כי הקבוצה מאז, ראו, לא מפסיקה ללכת...
פזמון:
עכשו כבר חמישים
נרוצה לעצרת
עם כל האנשים
זה רק נראה אחרת.
כי מתחת לג'אקט
לג'ינס, לדג מלוח,
פועם אותו הלב
ונושבת - אותה הרוח.
