שם נעורים: אמנון
תאריך לידה: 08.04.1933
ארץ לידה: גרמניה
קבוצה: בנים שעזבו
בנם הבכור של אשה ואדי גטריידה
שנת עלייה: 1936
בשילר משנת: 1937
עד שנת: 1961
חבר משנת: 1951
עד שנת: 1961
אשה גטריידה עם הילדים: נורית, גידי ואמי - על הספסל 1939 | גידי, נורית ואמי גטריידה - ליד צריף המגורים הראשון בשילר, 1939 |
במשך השנים הקמתי את מפעל בקרה, כמובן לא בעצמי. לאחר 21 שנה של ניהול טכני וניהול כללי, עברתי למפעל שקדיה ובניתי מפעל לייצור מוצרים מצופי שוקולד.
בשנת 2001 עקב שינויים שונים בשקדיה חזרתי לבקרה, הפעם כפנסיונר בעבודות ייצור והרכבה.
אבני דרך:
אני זוכר ילדות יפה, משחקי בוץ, עגלות שבנינו והובלנו הכל בקבוצה, נסיעות פראיות בקרוניות בפרדס, חיפוש תמידי אחר פירות: גויאבות, מנדרינות, פומלות.
ללמוד לא אהבתי ובכיתה ח` אמרתי שלום לבית הספר ונשלחתי לעבוד כשוליה בנגרות בגבעת ברנר. משם הוציאו אותי לבנות מקלטים בזמן מלחמת השחרור.
אדי, נורית, חנן, אמי, גידי ואישה גטריידה - 1951 | עומדים: מיכל גרינג, אורי וולקשטיין, ציפורה, מרדכי משיח, ניסים חמי. כורעים: אמנון שטוסר, אמי גטריידה, עוזי שיפלדרין. יושבים: דבורה גרוסברג, דני ציפרוט, נורית גטריידה, שולה מוזס |
אחר כך נשלחתי לקורס קשר של ההגנה. כשחזרתי הדרכתי את הבנות בקשר: מורס, דגלים, פנסים, סמופור, הקמנו תחנת קשר על המגדל ועשינו תורנויות יום ולילה כל זמן מלחמת השחרור - לקשר עם ישובי הסביבה. היה לי רעיון לחבר את כל העמדות ע"י חוטים ולקיים בשעת חירום קשר עם העמדות. הנס דנקורט שהיה מא"ז תמך בי וכך יצרנו קשר עם כל העמדות.
עם גמר המלחמה נשלחתי לחיפה לבית הספר המקצועי ללמוד מכונאות.
היום אני (2004):
גר בגבע, נשוי ללאהל`ה ולנו 4 ילדים: הילה, נוגה, ערן וליאור
6 נכדים.
עובד בבקרה בגבע.
אמי בן 80 - שנת 2013
