כתוצאה מהמדיניות המגבילה של 1937 ו - 1939 , השקיעו השלטונות הבריטיים בלונדון ובארץ-ישראל מאמץ ניכר בעצירת זרם הפליטים היהודיים מאירופה ארצה. מניעת הגירה 'בלתי-חוקית' הפכה לקו המרכזי במדיניות הבריטית בארץ. אבל למעשה, לא היה ביכולתם של הבריטים לעשות הרבה כדי לעצור את זרם הפליטים.
רובן של האוניות הגדולות שנשאו עולים 'בלתי חוקיים' (להלן : מעפילים) פעלו עוד לפני פרסום 'הספר הלבן', כאשר הצליחו הבריטים ללכדן, נעצרו האוניות ונשלחו בחזרה - מדיניות שהוכתרה בהצלחה חלקית עד אפריל 1939, ובלא הצלחה עד שלהי 1940 - או שפשוט פתחו עליהן באש ומנעו אותן מלעגון בארץ.
בארץ-ישראל עצמה גירשו השלטונות לאירופה כל מהגר בלתי-חוקי, שהיה אפשר לקבוע את ארץ מוצאו ואשר ממשלתו הסכימה לקבלו בחזרה. אולם הפליטים מגרמניה איבדו את אזרחותם כאשר עזבו ארץ זו, מעפילים אחרים מיהרו להשליך את דרכוניהם לים למראה המשחתות הבריטיות.
ב - 2 במאי, ניתוספה שייטת משחתות לספינות השיטור של משטרת ארץ-ישראל, שעסקו בהרחקת אוניות הפליטים. למרות זאת, לא הצליחה מדיניות החזרת האוניות לים לעצור את זרם הפליטים.
יצחק אפל בנימין פיינגרש יצחק איזק יצחק אסא שלמה ארנה כהן אשר בכר אברהם בכר רבקה בן מיון אוס נחמיה בץ אליהו ברוך יצחק ברוכה אברהם ג`לדטי אלפרד גולדנברג רחל גרון שושנה וייס ריטה זילברבוש אורה יצחקי סולצ`ה יוסף כהן | דב לויפר שמעון לויפר משה מאור צפורה מזרחי שלמה מטרנו ידידיה מטרני מיכאל משה ניסים ניסים מטי פנקס ברטה פרדו דבורה פרדנטו אביגדור קובו יעקב קלדרון סנטו רובנוב גיזלה שפיר חנה לוי אלי היימן חנן איינצבאכר |