חברת נוער מגרמניה שהגיעה בחורף בתחילת שנת 1936 ביום כ"ז בשבט תרצ"ו.
היה זה יום חג לקבוצה ובטקס המרגש השתתפו מנהיגי הישוב - נשיא ההסתדרות הציונית חיים וייצמן ונציג הסוכנות היהודית י. שפרינצק.
על הקיר, מתחת לתמונתו של שלמה שילר, התנוססה הכתובת ושבו בנים לגבולם. דיאגרמות ומפות השרו אוירה חגיגית. הנוער שר שירים עבריים ושירתם יחד עם הופעת חיים ויצמן עוררה התרגשות בלב המתכנסים. בעיני רבים נראו דמעות.
בדבריו אמר חיים ויצמן:
"אנחנו יודעים את כל עומק הטרגדיה שהביאה אתכם לארץ ישראל... אבל אני מאמין שאם אמנם התחלה קשה היא - יעלה בידכם לבנות חיים חדשים ולשכוח את הימים הרעים.
אני מאמין שאתם הנכם רק חלוצים ראשונים אשר תסללו את הדרך להמונים הבאים אחריכם.... יש שני סוגים של מהגרים: יש מהגר החוסם דרך לאחרים ויש הפותח וסולל דרך לבאים אחריו. אתם שייכים לסוג השני. וכשם שאתם נשענים על כתפי אלה שקדמו לכם, כך יהיו הבאים אחריכם נשענים על כתפיכם..... אני תפילה שחייכם כאן יהיו מאושרים - חיי עבודה, תורה ומעשים טובים."
מהמעט הידוע לנו, בתחילת דרכם בקבוצה מצבה החברתי של חברת הנוער לא היה משביע רצון. לעומת זאת הם נחשבו לעובדים טובים. הם למדו עברית, דקדוק, תנך, ספרות ומולדת. בהמשך למדו גם לימודי טבע. רמת הלימודים הייתה נמוכה לגילם, משום שהעברית שבפיהם לא הייתה טובה בהתחלה.
שמות חברי הקבוצה
| רחל גולן
אברהם וולפגנג
מרדכי ברוק
פרדננד גרוס
דניאל וישניא
הנס לב
ברכה סוחר
שמעון סוחר
מרטין פלק
אוטו פרנק
ברויהיל קרצר
|
ברטה אנקר
קרל ברלונר
יעקב ויזר
צבי יעקבי
היסוולה ליזר
שמואל סוחר
חווה פלנטר
מיכאל פרגר
שרה ציפרקובסקי
דוד רובין
|
נוער א` בעבודה
נוער א` בלימודים
נוער א` כותב
אחרי חמש שנים...
המצב החברתי
דין וחשבון על הנוער - אסיפה שנתית - תרצז
יחס בין החברים עצמם - הבדלים בין מה שלמדו בגרמניה והמציאות מביא לידי ייאוש. אבל יש לציין ששלמה מתייחס בסבלנות רבה ומעביר אותם על רוב הקשיים.
יחסיהם לקבוצה - חבל שהם חונכו באווירה אחרת קצת. למשל עונג שבת מהווה גשר בינם לבין הקבוצה, אבל הגשר הזה מרגיז את החברים ואין לקחת את העניין ברצינות מדי.
יחס של חברות - לא תמיד יפה היה.
נוער א` בעבודה
דין וחשבון על הנוער
עובדים יפה בכל ענפי משק בית, פרדס, גן, לול, רפת, ירק. הענפים מוגבלים ומקבלים מספר מוגבל - כל אחד לא יכול לעבוד כמה שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה.
אין פתרון לשאלה זאת. מחלקים את זמן העבודה במקצוע לפי הקאנדידטים לעבודה זאת. מקווה שבחורף נוכל להכניס בחור ללמוד נגרות ובחורה לעטיפה. כל אחד עובד לפי יכולתו. אין אחריות מלאה לפעמים - מפני שעובדים חצאי ימים.
נוער א` בלימודים
דין וחשבון על הנוער
הדבר הכי חשוב שאנו יכולים וצריכים לתת להם - הגשר שיעביר אותם אל חיינו. הם לא גמרו את חוק לימודם בגרמניה. הם מחולקים לשלושה חלקים. לומדים תנך, ספרות, דקדוק, מולדת. היו קורסים על מוסדות ההסתדרות, עבודה, קורס עם דוד, הסטוריה. נחוצים לימודי טבע - נמצא סידור. מתקדמים, אבל הלימודים הם לא לפי גילם. היו צריכים לרדת ברמה. הם לא התקדמו יותר מפני שלא מדברים איתם בעברית. חבר הלול לא יודע את המילה - הטיל, לוקח איתם מדי זמן להסביר. במטבח גם כן מעט עברית. על חברים לזכור שלא רק עלי ללמד אותם. כל הקבוצה התחייבה לתת להם משהוא. זו חובתנו כלפי הנוער.
נוער א` כותב
היכולים אנו להמשיך את מפעל החלוצים? - נעמי, גדעון
עלים ניסן תרצו - 1936 אפריל
בחיינו כאן בקבוצה ישנה שאלה חשובה שאנחנו רוצים להתעסק בה. השאלה היא: הנוכל להמשיך את חיי החלוצים? אנו מאמינים בזה; כי חיינו עכשיו בחברת נוער יהיו הבסיס לחיינו הבאים בארץ ישראל. נאמר שיש לנו מעט קושיים, מפני שאיננו מתחילים לכבוש את חיי העבודה כחלוצים לפנינו. אנו כבר יושבים בבית, אנו מקבלים יום יום את האוכל, אנו לא מוכרחים לדאוג לשום דבר. זאת היא האמת, אולם החיים בארץ ישראל הולכים וגדלים ואנחנו מתחילים את עבודתנו על בסיס חדש.
ליצור את החיים החדשים האלה, אנו קודם צריכים לחדור לפעולת הקבוצה. ואלה הם הדרכים:
בראשונה צריך ללמוד את השפה העברית. בשבילנו זה עדיין קל, כי יש לנו הרבה זמן ללמוד, לא כמו החלוץ הבא ארצה ועובד מהיום הראשון לבואו. שנית, זוהי לימוד העבודה. אנו עובדים לפי רצוננו ויכולתנו בהדרכת החברים וככה נקבל יחס לעבודה.
חוץ מזה ננסה לחיות בחברתנו כמו בחברת הקבוצה, למשל סדרנו לנו קופה משותפת.
התפתחות תנועת הקבוצה עוד לא נגמרה, ואם נשתמש באפשרויות שניתנו לנו בינתיים בחברת הנוער יש לקוות, כי נמשיך את המפעל ואת הגשמת הרעיון הקבוצתי
קצת על יחסנו לקבוצה - שרגא
זאת הפעם הראשונה שהנוער כותב בעיתון הקבוצה, וגם הפעם הראשונה שאנו כותבים עברית. אבל מה שנדמה לי יותר חשוב זהו, שזאת היא הפעם הראשונה שהקבוצה והנוער עוסקים ביחד במעשה רוחני אחד. אני מקווה שזאת היא התחלה של פעולה רוחנית בין הקבוצה והנוער וההמשך יבוא.
עד עכשיו עבדנו רק עבודה גופנית עם חברי הקבוצה (חוץ משיעורים לעברית ותנועת העבודה). אבל אני חושב שזה לא מספיק. ללמוד עבודה וללמוד עברית, זה בודאי דבר גדול, אבל את זה אנו יכולים גם ללמוד בהכשרה בחול (בטח לא כל כך טוב כמו פה). הדבר הכי גדול שאני רואה בעליית הנוער, זאת היא האפשרות להיות בקבוצה עם ותיקים וללמוד מהם ובכלל לדעת ולהכיר את חיי הקבוצה. אנחנו רוצים לדעת את חיי הקבוצה ואת חי הותיקים, כדי להמשיך את החיים האלה. ומפני זה לא מספיק לנו לדעת שיש בקבוצה מחסן, חדר אוכל וקופה משותפת. אלא, אנו רוצים לדעת בה תולדות הקבוצה בייחוד את תולדות קבוצת שילר. אינני חושב בזה את תולדות הדברים החיצוניים (גם את זה איננו יודעים!), אלא אני סובר את תולדות ההתפתחות הפנימית. אני רוצה לדעת את הויכוחים שהיו בזמן הראשון בייחוד. אפשר שאין עוד הזמן לשמוע על כל זה. אפשר שבעוד שנה, אבל חשוב מאוד בשבילנו לדעת על זה. אנחנו רוצים מאד ללמוד מחברי הקבוצה, ואפשר שיש לנו הכוח לעודד את הקבוצה באילו שאלות וככה נעשה.
הגשמה - דוד
תיאודור הרצל רצה לשחרר את עמו. הרבה שנים היה זה חלום יפה. אולם הגיע הזמן שקמו מנהיגים גדולים. הם רצו לנסות לבנות את העם מחדש. הרבה מאוד זמן נלחמו בעם. אבל רצון הנוער, הוא אשר נלחם בשביל ארץ ישראל ורעיון החלוצים ניצח. הם הלכו לבדם ובנו קבוצות, מושבות וערים. דרכם הייתה בעבודתם. הם חשבו על עם שרק דרך אחת בשבילם - דרך ההגשמה בעבודה. הם צריכים לשמש לנו מופת. אנו רוצים להמשיך את מפעלם ולהצדיק את תפקידנו.
הרושם הראשון - אריה
התמונה הראשונה שראיתי היה השער ואחרי זה הבריכה. חשבתי תיכף, כמה טוב מצבנו. במקומות אחרים יש חוסר במים ופה יש מים מספיק. הלכתי לבית החדש, עמדה עם קפה בשבילי, הכל טוב ויפה.
הרושם מהסביבה היה הפרדס. שמעתי שיש 130 דונם ובו הפרי הכי טוב למשלוח. באתי בדיוק לקטיף. העבודה נעימה ולא קשה.
גם בבית שלנו החברה טובה ונעימה. הם עזרו ללמוד עברית. יש שיעורים יפים בשביל זה. חברים אחדים מדברים רק עברית. אבל עוד יותר טוב יהיה אם כולם ידברו רק עברית.
קבוצת מעין של המכבי הצעיר - אשר
לפני שבועיים ייסדו חברים של בריתנו מהמכבי הצעיר בגרמניה פלוגה שהתיישבה עי כפר בילו - קבוצת מעין. בלילה הראשון הם לא ישנו באוהלים, רק על האדמה בחוץ. כמה ימים אחרי זה הם הזמינו 5 אוהלים ובנו גדר מסביב מחנה. עכשיו עומדים 12 אוהלים. החברים עובדים בעבודת חוץ וגם בסידור המחנה והמגרש.בקרוב הם יבנו את הצריף הראשון בשביל מטבח וחדר אוכל עבור 50-60 חבר. אחרי חודש או חודשיים תבוא עליה קבוצה מגרמניה והיא תצטרף לקבוצת מעין.
אחרי חמש שנים...
א.י - עלים 05.02.1941
במלאת חמש שנים לעלייתנו ובואנו לקבוצת שילר, התכנסנו כמעט כל חברי חברת נוער א`, כדי להעלות במשותף את המאורע החשוב הזה לכל אחד ואחד מאיתנו. התקיימו שתי מסיבות, אחת בקבוצת השבולת והשניה אחר הצהריים בקבוצתנו.
בין השאר העלינו במיוחד זכרונות מתקופתנו הראשונה. מאז עברו כבר כמה שנים, זמן לא קצר לפי ערך, אבל עדיין שמור בזכרוננו קבלת הפנים הלבבית שהקבוצה סדרה לנו בנשף שערכה לכבודנו. הלבביות בה קבל אותנו כל חבר בקבוצה. עדיין חרותים בזכרוננו ראשית לימודינו העבריים, צעדינו הראשונים בכניסה למקצועות וכיצד רכשנו לעצמנו לאט, לאט מקומות קבועים בענפים, הקשיים הגדולים ברכישת ראשית הלשון העברית ועד כמה השתדלו החברים להקל עלינו את הדבר.
מתוך לבביות יתרה ורוח חברית נעימה בילינו במסיבות הללו יחד. חזיון שלא ידענוהו לפני שנים, כאשר התלבטנו יחד בשאלת עתידנו.
ביום הזה, כאשר רוב החברים מצאו כבר את דרכם בקבוצות וחלק קטן גם מחוצה להן, היינו יותר חופשיים, כאשר לא דכאה אותנו שאלת המחר מבחינה חברותית.
לדעתנו אין לראות אסון בדבר שלא הלכנו יחד. יש להבין, שעצם הרכבה של החברה היה מקרי ואין לבוא בדרישות לצעיר שיתקשר לנצח, דווקא לאותה החברה שבמקרה הגיע אליה. העיקר הוא, להתחנך לאדם טוב המסוגל להשתתף בבניין החברה. אין גם לדרוש מצעיר שאינו מסוגל עדיין לשאת בעול אחריות, שיקבל על עצמו עול של קבוצה צעירה. דעת כולם הייתה כי שנתיים הכשרה בתקופת חברת הנוער אינן מספיקות לבני 18-17 לקבל אחריות על קבוצה עצמאית. לשם זה נחוצה שנת הכשרה שלישית ואולי גם רביעית. זה נוגע גם לשטח המשקי - מקצועי וגם לשטח החברותי - תרבותי.
כמובן שלא הסתפקנו בפגישתנו זו, בשיחות וויכוחים, אלא העלנו את זכר בואנו ארצה לפני חמש שנים גם בדברים טובים, בשירה, בזמרה, ברקודים ובטיולים במקומות שהיו לנו הבית הראשון בארץ.
הוחלט לשלוח מכתב ברכה לגברת הנרייטה סולד ובו להודיע לה על פגישתנו ועל המסקנות שאליהן הגענו, אולי תשמשנה לקח בשביל אחרים.
בסוף הוסכם ביננו להרבות בפגישות מעין אלו וכולנו מקווים, שכאשר נזכה להפגש בעוד חמש שנים יהיו נוכח בה לא ילד אחד (רפאל) של החברה, כי אם כיתה שלמה של ילדי חברת נוער א`.
