בשילר לכל חייל בודד היתה משפחה מאמצת.
כל חייל מאומץ מקבל מגורים עצמאיים (חדר עם מקלחת ושירותים צמודים) ומשפחה מלווה ודואגת. לפעמים משפחה לחיים.
בספר "חיילים בודדים" שכתב הרב קנון על הפרוייקט, נכתב במבוא:
"מעטות הן הפעולות שמבצעים חיילים ישראלים כשהם לבד. הם מתאמנים בקבוצה, נלחמים במסגרת גדודית, יוצאים לפעילות בצוותים, מפטרלים בזוגות, ישנים במיטות קומתיים ואוכלים בצוותא ליד שולחנות ארוכים.
במובן זה, המונח "חייל בודד" הנו אוקסימורון. על פי רוב אין החייל הישראלי נמצא לעולם לבדו, חוץ מבזמן השמירה, לפחות במובן הפיזי....
יוצאים מהכלל הם אלו שמגיעים מחו"ל להתנדב לצבא ומגיעים לכאן ללא משפחות, או אותם ישראלים שיש להם משפחות אך הם אינם בקשר איתן או שמשפחותיהן אינן מתפקדות כראוי".