גרעין נחל שהיה מיועד להר עמשא. הגיע לשילר לשל"ת מוקדם בספטמבר 1987 ושהה בקיבוץ עד אמצע 1988.
הגרעין מנה כחמישים חברים משבטי צופים מירושלים, חולון, אזור ועוד.
את המסגרת ריכז רובקה מאיר.
המדריכים היו: עופר רימון, זוהר טננבאום, גבי מוטל,
מתי רבד, רוית אביבי ואמיר שפירא.
את הגרעין ליוו אמיר שפירא ויעל עופר.
שמות חברי הקבוצה
שי אדאטו איל איקו שגב אורי ארבל שרון בביוב דדי בושרי אורן בינדר אתי בן הרוש סמדר ברוקר דולית גליקסמן סיגי גריף עמית דימנט שמוליק יוחאי אורי יפה איריס כהן עמרי לובובסקי גילי מזרחי הדר מידן | גיא ג`קסון סיגל מימון חניתה מנצור עודד מנצורי לבבית מער דרור נבו שייקה סער מירב ספקטור גלית עמיר רונית פורר עידית פרי אתי צרפתי דפנה קורן משה קיפר רינה - עפר שבת שרון תמיר |
עם תחילת השל"ת קטעים מתוך "מחטטים" - עלון הגרעין (ינואר 1988)
אל ראש ההר העפילו ירום - רובקה מאיר עלים, 26.06.1986
מסגרת ד` להר עמשא יוצאת לדרך !
אניית מעפילים רביעית יוצאת בימים אלה מרחבי הארץ לעבר היעד הסופי - הר עמשא.
אניה זו כמו קודמותיה תצטרך לעבור כמה נמלים, הרבה סערות ושרטונים למיניהם.
כנו כן צפויים יחסים מורכבים ומיוחדים בין נוסעיה שיהיו חייבים ליצור ביניהם שיתוף פעולה, הבנה, תלות ואמון הדדי.
נוסעי האניה מורכבים מ:
1. 30 מעפילים משפט מודיעים בירושלים
2. 18 מעפילים משבט היובל בירושלים
3. 18 מעפילים משבטי העמר ולפיד בירושלים
4. 24 מעפילים משבט שורק ברשלצ
5. 15 מעפילים משבט אחווה רמלה
6. 8 מעפילים משבט רמת אליהו
סהכ - 113 מעפילים
צוות האניה מורכב משמונה מלחים מנמל האם שעוסקים ביום בעבודת חקלאות וחינוך, ובערבים וסופי שבוע מנווטים את האניה אל היעד.
נמנים עליהם: רוית ומתי - מובילי ספינת מודיעין-ירושלים
גבי מוטל - מוביל ספינת העמר ולפיד ירושלים
זהר ועופר רימון - מובילי ספינת אחוה רמלה
עדי וגלית - בנות גרעין נישא, המדריכות היום בתנועה במסגרת הצבא
ומובילות את ספינת רשל"צ ורמת אליהו.
רובקה - מוביל ספינת היובל ירושלים והמסגרת כולה.
ביום שישי תגיע האניה לנמל האם, לראשונה בתולדותיה - לקבוצת שילר. אין צורך להסביר לכם חברים את חשיבותו של נמל האם, והרבה יותר מזה, את חשיבותכם אתם ותרומתכם לאניה ונוסעיה בדרכם הארוכה. כולנו יודעים שזה עתה נפרדתם מאנית המעפילים השניה והמבטיחה ואתם עייפים... אבל אין זמן לנוח. חייבים ללחוץ על דוושת הגז ולא על בלם הברקס. (תבדקו אם זה לא יותר קל). לקחת אויר ושוב לעזור, ללמד, לעודד, להיות סבלני וסובלני, בקיצור כל מה שידעתם ועשיתם בעבר.
בשישי-שבת הקרובים מגיעה המסגרת למפגש ראשון בינה לבין עצמה ובינה לשילר. נסו להיזכר בתחילתו של גרעין נעלה, בכל הרגשות וההתלבטויות בינם לבין עצמם לביניכם.
נסו לתאר אחורה שנתיים ולשחזר מה חשבתם ומה עשיתם ואת כל הניסיון, החוויות והמחשבות שעברו עליכם בשנתיים האלה. את כל המטען האדיר הזה הביאו אתכם לטובת המסגרת החדשה.
חלק מתכנית המפגש:
יום שישי: המסגרת תגיע בצהרים, אחהצ תערוך סיור הכרות במשק.
ארוחת ערב וערב אמנותי - במגרש הכדור יד
לינה במגרש הכדור רגל
שבת:
06:00-08:00 - עבודה בענפים שונים
08:45 - ארוחת בוקר
09:30 - פעולה
11:00-12:45 - רחצה בברכה
13:00 - ארוחת צהרים
15:30 - טיול טרקטורים וארוחת ארבע
18:00 - שיחת סיכום ופיזור
(שימו לב לשעות הארוחות והבריכה)
באוגוסט תגיע האניה שוב, הפעם למחנה עבודה. על מחנה העבודה ותכניתו נפרסם בנפרד.
מה שנבקש מהחברים: במחנה העבודה הוא משפחות מאמצות שיארחו את החברה וייצרו קשר אישי בינן לבין החברה במחנה העבודה ובהמשך הדרך במשך כל השנה.
אנית מעפילים רביעית יוצאת לדרך.
האניה הראשונה נמצאת בלב ים ומתקרבת ליעד. כמוה גם האניה השניה, והשלישית שנמצאת מעט מאחור, עלינו לרכז מאמץ כדי שהאניות יטילו עוגן בהר עמשא ולא - שכל אנית מעפילים נוספת שתגיע תצטרך להוריד מעפילים ולחזור מהיכן שיצאה עם פליטים ופליטות, מהאניות הקודמות...
עם תחילת השל"ת גרעין ירום ערב של"ת - בשם המדריכים, רובקה מאיר. עלים 29.05.1987
אניית המעפילים הרביעית במספר להר עמשא, שיצאה בדיוק לפני שנה לדרך, עומדת להגיע בחג השבועות לתחנה האחרונה בדרכה לנמל הראשון: קבוצת שילר ספטמבר 1987.
זה השלב האחרון, החשוב והקריטי בדרכה של המסגרת לעבר השל"ת. שלב זה יקבע סופית מי יהיו האנשים שידרכו על אדמת שילר בסתיו הקרוב.
הרבה תמונות התחלפו בתוך המסגרת מאז סופר עליה לאחרונה בעלים, לאחר טיול חנוכה המוצלח.
אפילו המסגרת עצמה שינתה אחת מצלעותיה.
במקום החבר`ה שויתרו על המשך בדיקת דרכם הקיבוצית והנחלאית, הצטרפו שנים עשר חבר`ה חדשים מחולון ואזור. המסגרת מונה כרגע 55 חבר`ה. בתוכם 30 בנות ו- 25 בנים. אנחנו רוצים לקוות שלשל"ת יגיעו בין 45 ל- 55 חבר`ה. מספר זה יענה על הציפיות והמטרות שהצבנו לעצמנו, ויהיה טוב לגרעין בהמשך דרכו בנחל ובהר עמשא.
בחג השבועות הקרב ובא, יגיע הגרעין בפעם האחרונה (לפני השל"ת) לקבוצת שילר. חברי הגרעין ישהו פה מערב החג ועד לסיומו, כאשר ההורים יגיעו לטקס החג בשעות אחר הצהריים. בעבר החג תופיע באולם להקת צופי תל אביב בתכניתה החדשה - הגשמה 87.
אני ממליץ לפני כל החברים והילדים שהדירו רגליהם בפעם הקודמת מהופעת הלהקה, לבוא וליהנות מהלהקה הבכירה ביותר בארץ, של תנועות הנוער היום.
ההופעה מיועדת לכל החברים והילדים, והיא תיערך באולם בשעה 21:30.
לאחר ההופעה יתקיימו ריקודי עם באולם.
בחג עצמו, יעבדו חברי המסגרת בבוקר בגיוס בענפי השדה. את הבוקר והצהריים יבלו חברי המסגרת בבריכה בשטח, ושם גם יאכלו צהריים. ב - 15:30 יגיעו הורי חברי המסגרת, ויחד נתכנס בגן הבנים לשיחה עם סגן מפקד הנחל, מדריכי המסגרת וחברי ו. אומנות. בתום השיחה יצטרפו חברי המסגרת והוריהם לטקס הבאת הביכורים במגרש הכדורגל.
אנו מייחסים חשיבות עליונה למפגש זה, לעיתוי, והמועד בחג. אנחנו מבקשים מכולכם, חברים וילדים להאיר פנים אליהם, בקרוב הם יהיו חלק מאתנו.
לקראת השל"ת נחדש את הקשר עם המשפחות המאמצות. אנו זקוקים לכ - 25 משפחות שתאמצנה (כל משפחה) בחור ובחורה מהגרעין לתקופת השל"ת.
כמו כן אנו יושבים עדיין על המדוכה באשר לצוות שידריך ויטפל בגרעין בשל"ת. נשמח לקבל רעיונות.
אניית מעפילים, הרביעית במספר להר עמשא, שיצאה בדיוק לפני שנה לדרך מגיעה בחג השבועות לתחנתה האחרונה לפני השל"ת. קבלו אותם!!!
גרעין ירום עוד שבועיים בשילר - רובקה מאיר. עלים 14.08.1987 חמישה עשר חודש לאחר שדרכו לראשונה חברי גרעין “ירום” על אדמת שילר, הם מגיעים אלינו לתקופת הכשרה: שישה חודשים הבנים, ותשעה חודשים הבנות.
נכון לתחילת אוגוסט מונה הגרעין 48 חברים מהם 25 בנות ו - 23 בנים.
במשך חמישה עשר חודש עברו חניכי הגרעין את התהליך שהפך אותם מחברי קבוצות בשבטים, לגרעין אחד של תנועת הצופים. בזמן הזה התהדק הקשר בין חברי הגרעין לקבוצת שילר ולהר עמשא.
כדי להצליח עם גרעין ירום, קבוצת שילר צריכה לחזור ולהיזכר בכל מה שעשתה בדיוק היום לפני שנתיים. ואם נצליח כולנו לחזור על אותה נכונות, סבלנות, סקרנות ורצון, נקצור את הפירות עם גרעין ירום.
במרץ 87`, כלומר לפני שישה חודשים, הסתיים מחנה ההכנה של גרעינים נישא ונעלה בקבוצת שילר לפני עלותם להר.
במשך כחצי שנה לא היה פה שום גרעין (ולא במקרה), וכל פעילות גרעין ירום (פרט לזו שבשבועות) הועתקה למקומות אחרים כדי לאפשר לקבוצת שילר ולחבריה, לנוח ולאזור כוח לקראת בואו של הגרעין.
צריך לדעת ולזכור, שאם לא יחול שינוי בתוכניות, זהו הגרעין האחרון להר עמשא אותו אנו מכשירים בקבוצת שילר כמסגרת וכגרעין בשל"ת, ולכן אני חושב שזכותנו וחובתנו להעניק לגרעין ככל שנוכל כדי שיהיה גרעין טוב וחזק בתקופת השל"ת, הצבא והר עמשא.
אין ספק - העול ייפול על כולנו, אך מעל כולנו, על אמיר שפירא ויעל עופר, שנבחרו לצוות שידריך וילווה את הגרעין בתקופת שהותו בשילר, וכמובן על המשפחות המאמצות. ולכם הורים מאמצים כמה מילים:
להיות הורה לנער עירוני
זה לא קל - אבל ציוני
את הנער מקבלים די מוכן -
כל שנשאר הוא לתבל,
ולהגיש לשולחן.
המאמץ איננו קל
וההצלחה איננה בטוחה כלל.
חיזקו ואמצו הורים מאמצים
כי למאמץ הנכם נדרשים
תשומת לב לרובם
דאגה לחלקם
מאפשרת לשני הצדדים -
הנאה
וקשרים הדוקים!!
גרעין ירום מתחיל את השלת ביום ראשון ה - 06.09. הבנים ישהו בשילר עד סוף פברואר והבנות עד אמצע מאי.
חלק מהמשפחות עושה זאת כבר פעם שנייה, כך שלגביו הדברים יהיו קצת מיותרים.
תפקידה של המשפחה המאמצת:
· ראשית בית חם לנער, העוזב את ביתו.
· וממשיך בעזרה לנער שיתקשה חברתית – ויהיו קשיים חברתיים בראשית הדרך.
· לעיתים המשפחה המאמצת מהווה מקום מפלט מן המגורים המלחיצים והצפופים ומאפשרת לנער פינה שקטה בביתכם.
· מאמצת שיוצרת קשרים עם המשפחה המקורית מחזקת את הנער וגם יוצרת קשרים חדשים מחוץ לקבוצה.
אין לאימוץ רצפט, אך ברור שצריך להשקיע הרבה - אם רוצים להשיג תוצאות.
אין תחליף להורים, וגם הפעם סביר להניח שהתפוח לא ייפול רחוק מהעץ.
פגישה ראשונה (או לא ראשונה) עם חברי הגרעין שמאומצים אצלכם תיערך ביום שלישי 25.08.1987.
חברי הגרעין יגיעו לשילר ליום אחד בדרכם לעצרת ההגשמה בצפון הארץ ויתארחו אצל המשפחות להיכרות על כוס קפה בין השעות 17:00 - 18:00.
הפגישה הבאה עם חברי הגרעין תהיה אחרי התחלת השל"ת בסביבות ה - 10.09.1987.
זה הזמן והמקום להודות לצוות המדריכים:
עופר רימון, זוהר טננבאום, גבי מוטל, מתי רבד, רוית אביבי ואמיר שפירא, שליוו את המסגרת מראשיתה. זהו צוות מדריכים, חברי קיבוץ, שיצאו מדי שבוע בשבוע להעביר פעולות לחניכי המסגרת בשבטים ואשר הקדישו הרבה מזמנם בסופי שבוע במפגשים ובטיולים. לכולם תודה.
זהו רבותיי, עד כאן דיברנו על גרעין ירום, בעוד שבועיים נצטרך, ואני מקווה נרצה גם לעשות יחד עם גרעין ירום. שיהיה לכולנו בהצלחה.
קטעים מתוך "מחטטים" - עלון הגרעין ינואר, 1988 בנימה יותר אופטימית ... - דרור הכל התחיל למעשה קצת לפני סמינר אמצע של"ת. היה לי חרא. חרא מרוכז. ראיתי הכל שחור. הגרעין, הכיוון, הדרך ואפילו קצת האנשים. ואז החלו הלבטים מה אני עושה פה, למה אני פה, גולני חורני, צנחנים ועוד מחשבות ותהיות.
זה היה קשה, המחשבות הקשו, כל הזמן הייתי בהרגשה הנה אני ממש מאוכזב.
ואז, אז למעשה החלו שבועיים בראש אחר, שבועיים שעסקתי לא בלחפש את הרע כאן ואת הטוב בצנחנים, אלא לחפש את האנשים ולהגיד מה אני חושב, למצוא את מה שבאמת טוב פה וטוב בדרך שבחרתי לעצמי.
סמינר אמצע של"ת נתן לי המון, פתאום הבנתי שאפשר להסתכל על דברים בצורה הרבה יותר אופטימית. הכיוון והדרך שלנו כגרעין בהחלט חיוביים. אנחנו גרעין משימתי ואחזקתי כאחד וזה טוב, אנחנו עם הרבה אידיאלים וכוונות מצד אחד וגם יכולים להגיד בלב שלם את המשפט: ראש טוב בנחל....
למעשה התחלתי עם חשבון נפש, וחבר`ה הגעתי למסקנה פשוטה: קל מאוד לחפש את הרע את השחור, ואת כל vדפקטים של הקבוצה, של המסלול. קל להתייאש, להרים ידיים ולחפש מקום, שבו כביכול יהיה יותר קל.
יותר קשה למצוא את הצדדים החיוביים, קשה יותר להגיע למטרה שלנו של בנית קבוצה (או חברה) חדשה.
ניתנת בידינו אפשרות נפלאה לנהל במשך פרק זמן מסוים את החיים שלנו בדיוק כפי שאנחנו מאמינים ולמעשה החברה הזו כפי שתבנה תלווה אותנו בפרק ארוך וקשה בחיים של כולנו - הצבא.
לסיום - אפילו שלפעמים קשה, נמאס, וסתם רע, בסופו של דבר זה מקומי וטוב לי בו, טוב לי בו מאוד.
מבט אחר - בועז 30 פרצופים לא מוכרים. אתה בוחן אותם בעיניים זרות, הם אותך, מביטים וכאילו אומרות פניהם - מיהו? מה הוא עושה כאן? האם אנו רוצים אותו בינינו? ושוב אתה מעביר מבט סביבך. באם זה מה שחיפשת? האם למען האנשים האלו נאבקת ולחמת כִּבְרת דרך? האם הכל היה כדאי? האם אנשים אלו שווים את המאמצים שהשקעת, את האריזה והעזיבה והפרידה הכואבת?
שוב התחלה חדשה, מקום חדש, האם אתקבל או אדחה? איך אציג את עצמי? האם לעשות רושם או סתם להיות אני עם כל החסרונות והחולשות שלי, שוב בפני אסיפה בוחנת ודורשת תשובות. אבל מרגע לרגע אני חש חזק יותר, מנוסה יותר. עברתי דרך ארוכה של שיחות ושיכנועים מכדי שאפחד מכישלון עכשיו. עברתי דרך ארוכה מדי כדי להגיע לכאן ולשחק או לעשות רושם. כאן נמצאת סוף הדרך או אולי צומת דרכים וכאן אני חייב להיות אני, בלי לפחוד מכישלון. מאחורי גשרים שרופים ולפני אופציות פתוחות. גרעין? צבא? עכשיו אין לי יותר ממה לחשוש.
