האולפנים היו מסגרת שבה למדו ועבדו עולים חדשים בני 18 - 40 .
כל אולפן נמשך חצי שנה. העולים עבדו חצי יום וחצי יום למדו.
האולפנים מומנו על ידי מחלקת הקליטה והפיתוח של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י.
אולפן של 25 עולים מצפון אפריקה, תורכיה, פרס, מצרים ובלגיה.
מורת האולפן הייתה אהובה לאור.
שמות חברי הקבוצה
| אסתר אוחנה משה אוקטן אלברט אברהם אטיאס רוזה אלבז משה אשכנזי אסתר אשקי בכריל יהודה בובכר עמרם בן אביבה יחיא גורג גבאי שלום שרל גבאי חיים גיטרן מוריס הרוש אברהם זגה דינה פדינה חמו | יפה סגיס חסיד ענת אנני טילמן אלברט אברהם כהן הנרי כנפו יוסף פרוספר מור זהרה פנינה ממן דניאל ניזרד יעל ויואן ניזרד מוריס נקש יצחק פוני מוריס משה פחימה דניאל קיזילדג אליעזר ליאון רפאלוביץ וילי שלנגר |
האולפן לעברית האולפן התחיל בלימודיו ב - 02.10.1956 , כאשר חבריו מונים 12 בחורים ו - 3 בנות. כבר בשבוע הראשון של הלימודים הושלם המספר והועמד על 25 חבר. בתוך מספר זה יש 7 בנות.
חלוקתם לפי ארצות המוצא: צפון אפריקה - 15 , תורכיה - 7 . מפרס, מצרים ובלגיה - אחד מכל ארץ. עשרים מביניהם דוברים צרפתית. ולעובדה זו משמעות כפולה: ישנה הקלה רבה בעבודת ההוראה, בעיקר כשאין לי שום שפה משותפת א י תם מלבד העברית, ואני נעזרת באחד התלמידים כמתורגמן - הרי די לי שיתרגם לשפה אחת או שתיים וכל החברים יבינו. ומאידך, השפה המשותפת תופסת את מקום העברית בשיחותיהם היומיומיות. המצב היה הפוך אילו השפה המשותפת הייתה עברית.
החומר האנושי הוא מצוין. כמעט לכולם השכלה תיכונית מלאה או חלקית. רובם ככולם בעלי משמעת של לימוד בכלל ולימוד שפה בפרט, והכוונה לביסוס לימוד השפה גם על יסודות של דקדוק, כתיב, תחביר וכד`. חלק מן התלמידים הגיעו לאולפן כשהם בחזקת טאבולה ראסה לגבי השפה העברית. חלקם ידעו מילים ספורות ולא ידעו קרוא וכתוב. ורק מעטים ידעו את יסודות האלף בית העברי. הטכניקה של הקריאה והכתיבה בשפה זרה היא הבעיה הקלה ביותר ללומדים מבוגרים בעלי השכלה כללית. ובאמת כעבור שבועיים התגברו כולם על חלק זה של הלימוד. החלק הקשה יותר הוא, כמובן, הדיבור החופשי והרחבת האוצר הלשוני. עתה עם סיום החודש השני לל ימודים מתגלים יותר ויותר ההבדלים ברמת התפיסה ובמהירות הקליטה, דבר המאלץ אותי לעבוד חלק משעות הלימוד בשתי קבוצות בזמן אחד. קשה לומר שזהו הפתרון הרצוי לגבי שתי הקבוצות, אבל פתרון זה הוא היחידי האפשרי.
בשטח החברתי אהובה לאור עלים 28.12.1956
גילם הצעיר והשווה כמעט של התלמידים פותח פתח למסגרת חברותית נאותה. מצד שני, היחס המספרי בין הבנים לבנות אינו מסייע ליצירת הווי חברותי תקין. המחלקה הממונה על האולפנים בועד הפועל של ההסתדרות הבטיחה לשלוח לנו מקלט רדיו ומשחקים שונים, אך לצערנו חדר המועדון הקטנטן עודנו ריק וחסרון הנ"ל מורגש מאוד.
הקשרים שנקשרו עם הנוער המקומי והיחס החברי מצ ידו מעודדים מאוד את החברים באולפן שרבים מהם באו למודי ניסיון שונה לחלוטין בשטח זה, ממשקים אחרים ומאולפנים אחרים. אי אפשר שלא לציין את הרצון הטוב שגילו דרי הגבעה בעזרה לחברי האולפן בשטח הספורט, הדרכה בריקודי עם ושטחי חברה אחרים. יותר מכל הובע לפני חודשיים החשש מפני יחס הנוער כאן, חשש האופייני לנוער עולה בבואו במגע עם צברים: האם נהיה מבודדים מבחינה חברותית? ואין לתאר כמה עידוד שאבו מהפרכת החששות. כמעט כל התלמידים משתתפים במקהלה, אחדים הביעו רצונם להשתתף בחוג הדרמטי. פעם בשבוע מתקיים ערב לריקודי עם בהדרכת דינה צ. ודבורה, ערב האהוב ביותר על התלמידים. כתוצאה מפנייתם מקבלים החברים הדרכה בשימוש מעשי בנשק קל.
הישגיהם בלימודים, הסתגלותם בשאר השטחים לאחר חודשיים אלה מבטיחים הרבה לעתיד סיום הלימודים.
