פקק - כינוי למי שאין לו מקום עבודה קבוע והוא "סותם חורים" במקומות עבודה שונים. "- מה את עושה? - אני פקק".

 

פְלִיט - חומר חיטוי- ריסוס נגד נמלים, חרקים וג`וקים ברחבי הבית. היתה גם פְלִיטִיָה, מעין צינור מוארך המחובר למיכל קטנטן אותו היו ממלאים בפליט, ובעזרת ידית קפיצית מרססים את האזור. וזה היה עוזר? לפעמים.

 

פורים חברים - מסיבת פורים הנערכת לחברי הקיבוץ בכל שנה, הכניסה מגיל תיכון. כוללת הופעות של חברי הקיבוץ, ריקודים ובשנים האחרונות בעיקר הרבה אלכוהול. אבל פעם, היו החברים יושבים באולם על בוקסות מעץ אותן עטפו בניר משי צבעוני. עיקר הערב היו ההופעות. להקות נולדו בפורים כמו הגולדנעאייר והגולדנעציצקס, שירים נכתבו, מערכונים על הווי הקבוצה וחבריה - והציבור צחק, נהנה וגדש את האולם. כולם באו אבל לא כולם התחפשו. הריקודים היו פרק חשוב בערב כששנים רבות חוללו החברים ונצמדו לצלילי מל קלר ותזמורתו. "כל השנה חיכיתי לפורים חברים".

 

פנקס צ`קים - פנקס צ`קים פנימי אישי לכל חבר וחבר ששימש לצורך קניות בכלבו, מרכולית, מחסן בתיה וכו`. מאז שפשטו המחשבים על כל מרכזי המכירות שלנו ירד חִינו של פנקס הצ`קים המקומי וכיום הוא משמש בכמה שירותים פנימיים בודדים. "אין לי פנקס צ`קים, תרשמי אצל שוליק".

 

פיקניק יום העצמאות - בכל יום עצמאות היה כל הקיבוץ נוסע לעשות פיקניק. לפעמים ביער חולדה, על חוף הים, לפעמים בשטח, במטעים, ובמקומות נוספים. מלבד אוכל, כלל גם ביתנים שונים. "השנה ביטלו את פיקניק יום העצמאות - אין כסף".

 

פינת זיכרון - נקראה גם גן יצחקהל`ה - גן לזכרו של יצחק ויינגרטן שנהרג בטיול רגלי עם בני כיתתו לתל נוף. יצחק`לה, בנם של שושנה ופיקו נהרג בתאונת דרכים כשהוא בן 17, לזכרו הוקם על הגבעה גן. תוכנית הגן תוכננה על ידי ארכיטקט, האחראי על הבניה וההקמה היה אריה מאיר. העבודה נעשתה בכוחות פנימיים, עיקרה בוצע על ידי בני חברת הילדים.

 

פּוֹפּוֹ - בשפת ילדי קבוצת שילר - ישבן, טוסיק. "אמא, רואים לי את הפופו".

 

פִּיתחו את השער - דקלום שדוקלם בכל חתונה על ידי שני ילדים שהחזיקו ביד ענפי דקל דוקרניים שיצרו מעין שער. תחילה היה הזוג עובר בו, אחריו ההורים והסבים. "פיתחו את השער פיתחוהו רחב, עבור תעבור בו שרשרת זהב, אבא ואמא ודוד ודודה, נכדים ונינים במרכבת פנינים". זהו שיר של קטיה מולודובסקי.

 

פּוּס - מילה ששימשה ילדים בעת משחקיהם, הצועק פוס, מבקש הפסקה או הקפאת המשחק. "לא פייר, צעקתי פוס ולא עצרתם".

 

פְּרוֹפֵקְשֶן - כיריים שהיו בנויות משלוש פתיליות. עמדו במטבח ילדים.

 

פלטפורמה - עגלה על ארבעה גלגלים בלי דפנות, עליה הועמסו בננות. על הפלטפורמה העמיסו עצמם ילדי חברת הילדים בשבתות והיו יוצאים לטיולים בשטח. "תחבר את הפלטפורמה לטרקטור, כולם מחכים".

 

פּישְקוּל - בשפת ילדי קבוצת שילר - פין. המטפלת ליענקל'ה: "מה אתה מסתיר את הפישקול? ראיתי כבר גדולים ממך!"

 

פסנתר של הִילדה - הִילדה באה מגרמניה דרך לבנון ואיתה הפסנתר. את הפסנתר הכבד הזה היו סוחבים כל שנה לחדר האוכל למסיבת ליל  הסדר. הוא היה שחור עם שני פמוטים לנרות בחזית וניגן רק מוסיקה רצינית. כל פסח היה מבצע לוגיסטי מסובך להעביר את הפסנתר לחדר האוכל ובחזרה.

 

פרונקל - פצע מוגלתי שהיה "מפוּצץ" בעזרת המנורה הכחולה."תקראו לקלרה, יש לו פרונקל". עובדי ה"מפעל" - גבעון סבלו מאד מפרונקליזציה בעורם עקב החומרים איתם עבדו.

 

פרדס 18 - אחת החלקות בפרדס א`. נקראת כך כי הייתה על שטח של 18 דונם. "בפרדס 18 פגשתי את אשתי".

 

פרדס 40 - הפרדס שנמצא ממערב לכביש המוביל למוסך, היווה חלק מפרדס א`. נקרא כך כיון ששטחו היה 40 דונם.

 

פרדס א` - הפרדס הראשון שניטע בקבוצת שילר בשנת 1928, הנוטע היה דוד לכטר. החלקה הדרומית לגן היובל. לצידו נטעו בהמשך חלקות נוספות כמו חלקה ב`, חלקה ג` ופרדס 18, מאוחר יותר ניטע פרדס 40 בדרך למוסך. כל החלקות האלו החלו להקרא פרדס א` עם נטיעות הפרדס ב"שטח" שנקרא פרדס ב`.

 

פרדס גולדשטיין - פרדס ובית אריזה שנקנו על ידי הקיבוץ בשנת 1944. החלקה נקנתה עם הרכוש שעל האדמה: ברושים, עמודי גדר, חוטי תיל ובנין בית האריזה. בית האריזה שימש שנים רבות כמחסן של יעקב צוקרברג. היה במקום בו עומדת היום רפת העגלים הצפונית.

 

פרימוס - 1. כלי בישול עם מיכל לנפט שבזמן פעולתו היה רועש ומרעיש.

             2. כינוי לחבר רווק שהוכנס לגור "באופן זמני" בחדר משפחה וזאת עקב מצוקת הדיור הקשה בשנים הראשונות לקבוצה.

             "הפרימוס שלנו לא התקלח שבוע".