עבודה - העבודה הינה עקרון מרכזי ויסודי באורחות חיי הקבוצה ותושביה, על הנוער והילדים. העבודה היתה תמיד מקור הפרנסה והצימוח של הקבוצה. "העבודה היא חיינו".

 

עוגות חנה - עוגות שחנה וולקשטיין הייתה אופה במטבח בימי שישי כדי לחלק אותן לרווקים. כולם רצו עוגות חנה, גם הנשואים. "תבואי לקפה, יש לי עוגת חנה".

 

עוגות שבת - עוגות שמרים ממולאות שאפה ישראל פרשטנדיג וחולקו לחברים בארוחת הבוקר של שבת, בחדר האוכל. כל חבר קיבל שתי פרוסות. "כל השבוע חלמתי על עוגות השמרים של ישראל".

 

עוגת פולה - עוגת שוקולד על פי מתכון של פולה, שהייתה מתנדבת בקיבוץ. זו עוגה מאד מוצלחת וטעימה שרצה במטבחינו שנים רבות ובהתמדה. " תחתוך לי עוד עוגת פולה".

 

עגָלול - לול תינוקות על גלגלים, יכול לאכלס ארבעה תינוקות בקלות. כלי התעבורה המרכזי של בית התינוקות, ומשמש אמהות לטיולי אחר הצהרים. יש עגלול מברזל שנבנה במשק - כבד מאד, יש עגלול מעץ - גם כן כבד. "שימי את כולם בעגלול ונצא איתם לטיול".

 

עזרת קרובים - עזרה, בדרך כלל מספר ימי עבודה, שמקבל חבר לעזרת הוריו הגרים מחוץ לקיבוץ.

 

עגלת דיאטה - עגלת החימום בחדר האוכל שבה הוגש אוכל דיאטטי. מנת הדגל היתה עוף מכובס. "עגלת דיאטה מלאה כל טוב". ראה דיאטה.

 

עגלת חלוקה - או עגלת הגשה, העגלות שעליהן מסדרים את האוכל בחדר האוכל. יש עגלות הגשה לאוכל חם ועגלות הגשה לסלטים קרים. בעגלת המנות יש מגישה ושאר האוכל בהגשה עצמית. "תוציא עוד רגליים לעגלת חלוקה".

 

עגלת פועלים - נבנתה במשק כדי להסיע את הפועלים השכירים לעבודה בבוקר ובחזרה לעקיר אחר הצהריים - שלד ברזל, שבחורף כוסה בברזנט. בני חברת הילדים היו יוצאים עמוסים על עגלת הפועלים לטיולי שבת בגבעות מרר והסביבה. כיום משמשת כמסתור לקוטפים בפרדס בימות הגשם.

 

עגלת שייקה - עגלת משא קטנה לקניות בכלבו, מרכולית, חדר אוכל, כביסה וכו`. העגלות הראשונות באו לשרת אנשים מבוגרים, ומיד אומץ הרעיון על ידי ציבור הנשים כולו. נקראת על שמו של שייקה זיגלמן שהגה וביצע. החברה קונה את מוטות הברזל, הגלגלים ומיכל הפלסטיק, ושייקה מלְחים. שם אחר לעגלה זו הוא "עגלת שֶמא" - תביא את העגלה, שמא יהיה משהו לקחת. " גם אני רוצה עגלת שייקה".

 

עוף מכובס - עוף מבושל, חולק מעגלת הדיאטה. במקור המנה למי שאוכל ללא מלח או לא מטוגן. בארוחות הצהריים בהם היתה מנה לא פופלארית רצו כולם עוף מכובס. " שוב לא הורידו לעוף המכובס את השערות".

 

ענה - אחד מזני התפוחים הגדלים במטעי הקיבוץ, זהו פרי פיתוחו של אבא שטיין מעין שמר, נקרא כך על שם בִּיתו. הובא למשק על ידי דודי מיר בתחילת שנות השבעים "אני מת על ענה".

 

ענף - מרכזי רווח, כינוי לכל ענפי החקלאות במשק: הפרדס זה ענף, הלול זה ענף, הרפת הוא ענף וגם הבננות היו ענף. לכל ענף מרכז ענף, לכל מרכז ענף כלי רכב והרבה אחריות. היום גם פלאפון. "יעלו הענפים את ביכוריהם".

 

עין - ביצת עין. ביצה בשתי אפשרויות. צד אחד: מטוגן למטה, למעלה לבן כשבמרכזו החלמון. נקראת כך כיוון שמזכירה עין. למי שלא אהב את החלמון נוזל הכינו שני צדדים - ביצת עין מטוגנת בשני צידיה. " נוזלת לי העין אני רוצה חביתה".

 

עלים - עיתון הקבוצה. עיתון העלים הראשון יצא בשנת 1938, מאז בתדירות שונה בכל שנה ושנה מודפס "העלים" במהדורה שמחולקת לחברים ואף נשלחת לבנים המעונינים. המהדורה הראשונה הודפסה בדפוס "המשרד רחובות", אחר כך בבית דפוס "הבול" ובבית הדפוס בגבעת ברנר. עורכים רבים, מאיירים ובעיקר כותבים קמו בשילר במשך השנים, החברים ייחסו חשיבות לעיתון המקומי ואין מה לאמר, זה העיתון הכי טוב שיש לנו. "כתבתי כתבה לעלים".

 

עלעלים - עלים לצעירים, עלון שנכתב על ידי הנערים והנערות, על הנעשה בחברת הילדים.

 

ערב תרבות - ערב שאורגן על ידי ועדת תרבות לחברי הקיבוץ. ערבי תרבות התקיימו בדרך כלל בחדר האוכל, במועדון, בבריכה או באולם, אבל גם בעוד מקומות שונים. אך אלו היו ימים, כשהתרבות היתה קולטורה. ערבי חג נחשבים אף הם לערב תרבות וכן הופעות או הרצאות קנויות. " אתה בא לערב תרבות? יש שניצל בורשט".