זרנוגה הוא שם זר ומוזר, כאשר רוצים לתאר מקום מרוחק ונידח במדינה, אומרים זה נמצא אחרי זרנוגה, לפי איתור של היסטוריונים, בימי המשנה נקרא המקום זרנוקה, בשנים האחרונות עם בנית שכונת הבתים הפרטיים, התגלו במקום שרידים עתיקים כנראה מהתקופה הביזנטית, מאות 5 ו6 לספירה.
בילדותי, זכור לי רק ביקור אחד בזרנוגה, באחת השבתות, בשנות ה40 הלכנו לשם עם קרובי משפחה מתל אביב, ביקרנו בכפר שעשה עלי רושם רב, כיכר הגורן והחנויות סביבה המו קונים ערבים, המקום היה רועש וססגוני.
לאחר הכיבוש במלחמת העצמאות, מבצע שכונה "בר יוחאי", ובוצע ב27.5.48, על ידי גדוד 55 של חטיבת גבעתי, בדיוק בל"ג בעומר תש"ח, ננטש הכפר, תושביו ברחו וגלו לרצועת עזה, אנחנו הילדים, יצאנו לסיורי שלל בכפר ובסביבה וחזרנו עם שלל חמורים ויונים.
ועדת השמות ניסתה לתת למקום את השם, הלא מוצלח זר - נוגה, הזר נבל ונוגה נשאר שם עד היום, כעבור שנים קיבלה שכונה זו של רחובות את השם קרית משה, על שמו של מנהיג המפד"ל משה, חיים שפירא.
ב1948 הכפר יושב בעולים חדשים, שחלקם עבדו בקבוצה, בהם משה קונץ, האחים שפינדל - השפינדלים, נפתלי השומר ועוד, במשך השנים, רוב הכפר שהיה בנוי בתי חומר, שקע והתפורר, רק בתי האבן נותרו וביניהם המסגד.
לפני כמה חודשים הסתובבתי בין הבתים ונתקלתי במסגד שעדיין עומד על תלו, המקום מוזנח, אך הבניין מרשים, בפנים, בחצר, על המשקוף טבועה כתובת בערבית, צילמתי אותה והסתקרנתי לגבי פירושה, פניתי לכמה ערביסטים אך הם התקשו מאחר והכתובת כתובה בכתב מסולסל, כך הגיע בקשתי לפרופ` משה שרון והוא, איש האקדמיה ומומחה ידוע פסק מדובר בשני בתי שיר מוסלמיים שעניינם בנית מסגד, השנה היא 1308 להג`רה, 1890 למניינם, המסגד קרוי שיח אחמד.
