הפעילות נקראה גם טיולי שבת.
את מסורת טיולי השבת התחיל בעצם משה בן נר, ובשנים הראשונות טיילנו עם מדריכים מחוץ למשק.
בשנת 1979 נכנס לארגון ולהדרכה רמי קורן שמשך בעול עד שנת 2003.
הטיולים התקיימו בשבתות, אחת לשישה שבועות עד חודשיים בתקופה שבין אוקטובר למאי. הטיולים כללו הליכה רגלית וביקור במספר אתרים, יציאה בשבע בבוקר וחזרה בשבע בערב.
טיולי שבת היו מיועדים לכל המשפחה ובכל טיול כ 45 משתתפים. היה גרעין קבוע של מטיילים אליהם נוספו מטיילים שונים.
אפשר לאמר שחרשנו את כל הארץ: מהר הנגב בדרום ועד לגליל העליון, מבקעת הירדן ועד שפלת החוף כנאמר: לאורכה ולרוחבה של הארץ.
נזכיר מבחר קטן של מסלולים: ואדי קלט ויריחו, הכרמל על כל נחליו ואתריו, חוף הים מעגן מיכאל, ג`סר א-זרקא וקיסריה, רמות מנשה ונחל השופט, הגלבוע ובית שאן, עין מודע, נחל בצת ומערת קשת, נחל כזיב והמונפורט, מערת התאומים ונס הרים, טיול בעקבות הל"ה, עוספיא ודליית אל-כרמל, חברון סוסיא וכרמל, נחל עודג`א והמגלשה באמת המים, נחלי השומרון השונים.
שיאים בטיולים היו:
הטיול שהתארך עד ברוך בואדי מכוך, הטיפוס של הילה גן למונפורט כשהיא בחודש התשיעי להריונה עם אופק, הנפילה של ראלה מיר בואדי קלט, ארוחת הצהריים המשותפת עם "מרק זלמה" המפורסם - מרק ירקות שהכינה זלמה כל טיול וכולם כולם חיכו לו.
מסורת שנמשכה כשלושים ושלוש שנים ועוד לא נאמרה המילה האחרונה...
הברוך בואדי מכוך - ישי שטייניג בשנת 1983 התקיים אחד הטיולים אותו לא ישכחו כל משתתפיו.
רמי קורן היה המדריך ומרכז הטיול. ישי שטייניג רשם את חוויותיו מהטיול בעלון.
ואדי מכוך נמצא במדבר יהודה לא הרחק מיריחו.
טיול שבת - אילנה אוקו בשבת אביבית 11.03.2000, למעלה מ- 60 חברים וילדים יצאנו לטיול בנגב המערבי.
מרבדי כלניות בשיא פריחתן בתוך נגב ירוק ורענן עוררו את התפעלותינו.
ניסן, ממייסדי קיבוץ ניר-עם קיבל את פנינו ובפיו סיפור מרתק על הקמת ניר-עם יחד ובעקבות ראשיתם של מפעלי המים באיזור.
בנגב המערבי התחוללו מלחמות רבות, מה שהעלה זכרונות בקרב לוחמים - חברים ותיקים משתתפי הטיול.
ברחבה מטופחת, אתר הנצחה ע"ש נבי מרעי, סיפר רמי קורן על מכתבו האחרון של אריה מאיר ז"ל, 1967 - במקום בו עמדנו וערכנו תצפית לעבר הרצועה, כאן כתב אריה את מכתבו האחרון "... עכשיו אנחנו הולכים להרים את שערי עזה..."
יעל עופר סיפרה כיצד בילדותה, בשנות החמישים, ילדי ניר-עם עם זרי פרחים בידיהם עמדו בדיוק כאן, על הדרך המובילה לעזה, מול בית שביתת הנשק. "...המתנו למלחי האניה בת-גלים שחזרו מהשבי במצרים..."
גורי העלה זכרונות מהתקופה בה עיבדו חברי הקבוצה כ- 30.000 דונם, מצפון לכביש הרעב.
למוטי מוקסיי היה סיפור מרגש, פרשה עלומה אח יקיר לי צביקה.
טיולי השבת - ההייתם או היה זה חלום? - נוקי גולדפישר מאי 2001
זהו. שוב יורד המסך למשך הקיץ - ולנו נותר להסתפק בטיולי שבת משפחתיים ברכב קטן או מקסימום, בטיול רגלי מפרך בשבילי הקיבוץ.
כן כן, טיולי השבת של רמי, שעבור חלקנו, זו הדרך הכמעט יחידה להגיע לאתרים שונים ומיוחדים בארץ, שעבור רובנו, זו חוויה מיוחדת לשמוע הסברים מלומדים על נוף הארץ ובוניה.
ועבור כולנו, זה יום של כייף והנאה משולב במאמץ פיסי מתון, שבסופו חוזרים הביתה עם חיוך רחב.
אז מה עוד צריך הבן-אדם??
השנה בלחץ המצב הביטחוני, קיימנו רק שני טיולים.
לאזור שדה-בוקר ביום חורף כחול וקר במיוחד. טיילנו באפיק נחל חלולים כשבואדי זרמו להם מים ואנחנו בוססנו בטיט האפרפר, מצידנו הקירות הלבנים שכאילו יצאו מתוך ציור, והשמים הכחולים הבלתי נגמרים - ש ג ע ו ן.
גם היינו עם כל עם ישראל בתקופת פריחת הכלניות והרקפות באזור רמת-מנשה וקיבוץ הזורע.
היו לנו כוונות לכבוש את ההר (מירון) להגיע לעמק (הירדן) אך ריבוי השמחות המשפחתיות
(כן ירבו), דחו את התכניות לימים שלווים.
ק ו ר ן !
בשם כל המטיילים העכשוויים, בשם דור העתיד ובשם אלו שצועדים אחריך מימי הגנון - קום התנער! אנחנו איתך!!
