ענף הגד"ש (גידולי שדה) במשק החל את דרכו בתוך
ענף המספוא. במשך השנים הצטמק ענף המספוא עד לגידול אספסת בלבד,
מצד שני, גדל מאד ענף הגד"ש.
במשך השנים גידלו בענף גידולים שונים ומגווניים כמו: סלק סוכר, כותנה, עגבניות לתעשייה, חמניות, חימצה (חומוס), אבטיחים לגרעינים, תירס מתוק, תירס לתחמיץ, דגנים שונים לגרעינים ולתחמיץ, שעועית, בקיה ועוד.
בראשית שנות ה- 50 (במאה ה-20) נעשה ניסיון במסגרת המספוא לגדל סלק סוכר. הניסיון הראשון נכשל, אולם הנביט למעשה את ענף הגד"ש.
במשך שנים גידלו במשק סלק סוכר, גידול שנתן הרבה פרנסה לעובדים סביב הענף,
את הסלק היו שולחים לבית חרושת בעפולה לייצור סוכר, ואת הקודקודים היו שולחים לרפת ועושים מהם תחמיץ קודקודים.
עם סגירת מפעל סוגת בקרית גת, נסתם למעשה הגולל על גידול סלק הסוכר.
בשנות ה-60 הקימו הקיבוצים גבעת ברנר, פלמחים וקבוצת שילר את חברת מקדה, חברה שעסקה באיסוף היבול בגד"ש בישובי המועצה. החברה היתה אוספת את סלק הסוכר, קוטפת את הכותנה ואוספת את העגבניות.
החברה חדלה לפעול לקראת סוף שנות ה- 70{החברה קיימת על הנייר}, והיום האחריות על הקטיף והאסיף היא על הקבוצה בלבד.
בשנים של גידול העגבניות לתעשייה, {גידול שהקטיף אמנם היה מכני, אולם מיון הפרי היה ידני ודרש עבודה רבה}, אכלו בחדר האוכל הרבה עגבניות ושתו הרבה מיץ עגבניות עם סוכר. נראה שזו היתה תרומתו הגדולה ביותר של הגידול, כיון שהכנסה רבה לא נשארה ממנו.
הגידול המוביל המרכזי של הענף במשך הרבה שנים היה הכותנה על זניה השונים: אקלה, פימה, כותנה צבעונית וכו`.
באמצע שנות ה- 50 החלו לגדל כותנה במשק. כמו כל ההתחלות, גם כאן היו קשיים רבים. רוב עבודות העיבוד היו ידניות: דילול בעזרת עגלות שכיבה מיוחדות למדללים, קטיף ידני לתוך שקים גדולים, שהיו כבדים מאד כשהיו מלאים. במשך הזמן הגיעו הקטפות, תחילה של מקדה ואח"כ של המשק, הקטפת הראשונה הורכבה על גבי טרקטור פארמל והנהיג אותה בגאון יגאל דנקוורט.
הידוק הכותנה נעשה עדיין עם קפיצות העובדים בתוך העגלות הגדולות. בשנת 1975 נקנה המהדק ששִחְרר את הנערים והמתנדבים מעיסוק ספורטיבי זה של הידוק הכותנה.
שטח המזרע של הכותנה היה במשך השנים בין 1500 דונם ל- 300, תלוי במצב משק המים. כאשר גידלו 1500 דונם, עשו זאת בחלק מהחלקות בתור גידול שני, (גידול אחרי סיום גידולי החורף). בגידול הפימה הגיעה הצוות ל-612 ק"ג לדונם כותנה.
בשנים האחרונות ישנה מגבלה של מים ושטח הכותנה יורד כל שנה, בשנת 2003 גידלו רק כותנת בעל - ללא השקייה.
במשך השנים במקביל לגידול הכותנה, גידלו בהרבה מאד שטחים גידולי חורף, בעיקר לתחמיץ ושחת לרפת, ולעיתים (לפני שנות שמיטה) גם לגרעינים. בכל שנה היה נזרע שטח של תירס לתחמיץ לרפת, על מנת שתהיה מנת מזון לפרות בתקופת הפסח.
אנשי הגד"ש ניסו בסוף שנות ה - 90 לגדל עגבניות שרי בחממה של האבוקדו. הניסיון הצליח בעיקר להביא פרי טעים ויפה למרכולית.
כל עיבודי הקרקע בגד"ש נעשים באופן עצמאי ע"י כלים של המשק, את קטיף הכותנה מבצעים גם עם כלים של המשק. קציר וקטיף של גידולים אחרים כמו דגנים למיניהם, חמניות, חימצה, וכו` מבצעים בעזרת קבלנים שונים.
ענף הגד"ש היה אחראי במשך הרבה שנים על כיבוש הקרקע. כל שטחי זרנוגה למיניהם שקיבלנו לעיבוד ממנהל מקרקעי ישראל עובדו ע"י אנשי הגד"ש לשם שמירה על הקרקע, גם אם זה לא היה כלכלי.
בשנת 2003 קיבל הענף הסמכה לאִיזוֹ עם כלל ענפי המשק.
בגד"ש 2004 כ-2,200 דונם, צי של 3 טרקטורים, קטפות עם 2 עגלות ביניים (שמובילות את הכותנה בין הקטפת לעגלת הידוק) ומהדק אחד, אולם, עבודה רבה אין.
לפיכך משתדלים לצאת עם הציוד לעבודות חוץ. כל חלקה שנעקרת מהמטעים עוברת לגד"ש לעיבוד. ישנה חלקה של כ-20 דונם בה מגדל צוות הגדש
חמניות לקטיף עצמי .
ענף הגד"ש נותן כיום גם שירותי מסגרות לכל הענפים החקלאיים.
במשך שנים ריכזו את הענף:
זאבי גורן, מיקי עפר, יגאל דנקוורט, עודי לאור, אהרון טל, {אשר הרים את הענף להישגים חקלאיים וכלכליים ברמה ארצית}, משה קורן, בועז טל, עפר מאיר, עמיר גן ויובל שטוסר.
אחריהם ריכז את הענף משה קורן אשר עובד בענף מאז שחרורו מצה"ל בשנת 1976.
כיום מרכז את הענף אלי שטוסר.
