מחסן ילדים - מחסן גבעה
עם הקמת בתי הילדים על הגבעה בשנת 1948, הוקם גם מחסן גבעה.
מחסן הילדים היה במרתף הבית השלישי, הדרומי ביותר, ליד מגרש הכדורגל.
את המחסן ניהלה צילה שטייניג ביד רמה. לידה עזרו בקיפול, גיהוץ וכל המלאכות, המטפלות של כל כיתות בית הספר על הגבעה.
צמוד למחסן היה צריף אשר שימש כמקום לריכוז הכביסה המלוכלכת. על הרצפה היו פזורים סדינים גדולים, שם עשו את החלוקה לפי סוגי הכביסה (בהיר, כהה וכו`).
בצמוד לצריף הכביסה היתה סככה עם חוטי ברזל לתלית הכביסה הרטובה שחזרה מן המכבסה, ושני כיורים, בהם היו מכבסים כביסת יד, בד"כ הבנות הגדולות של כיתות ט` - יב`.
את הכביסה אל המכבסה ובחזרה היו מובילים ישראל ול או נג`י, כאן על הגבעה היו המטפלות, מגהצות, מתקנות, מקפלות ומחלקות לתאי הילדים בכל בית.
בחירת הבגדים וקנייתם היו בידי המחסנאית והיא היא שקבעה את אופנת ילדי הקיבוץ. גם ענינים אינטימיים כמו התאמת החזיה הראשונה סודרו באופן מרוכז במחסן. בתקופה ההיא, המחסנאית היתה כל יכולה, וההורים לא היו בעסק: לא הלבישו, לא הפשיטו ולא בחרו.
גם לא היה כל כך מה.
במחסן עבדו במשך השנים: יוכבד שטוסר, רוזה עפר, נעמי רובינזון, שולה אוריאל, לאה גולדפישר, טובה מילר. תקופה מסוימת תפרה לאה גולדפישר את בגדי השבת.
המחסן הועבר לאחריות זלמה מוקסיי בשנות השבעים, כעת כבר יכלו הילדים לבחור בגד יום שישי, בגדי ערב או חליפות טרנינג מתוך המבחר במחסן, מבחר מחנות הקיבוצים בתל אביב, או המשביר.
בשנת 1979 עבר מחסן גבעה לבנין הצמוד לבריכה .
היום משמש מרתף המחסן של צילה כמחסן.
את הצריף והחבלים הרסו לטובת בניית חדרי חיילים וצו האופנה ממשיך להשתנות לשמחת כולנו.
