עלים 1955
בדיוק לפני עשר שנים בשנת 1945, אישרה הקרן הקימת לישראל רכישת 30 דונם קרקע יהודית הגובלת עם הנקודה שלנו במחיר של 150 ל"י לדונם, בתנאי שנשתתף ב- 50%, זאת אומרת 75 לי לדונם. זה היה מחיר גבוה ביותר בימים ההם.
מצד אחד היינו צמאים ללא גבול לאדמה לצרכי פיתוח המשק - ברשותנו היו אז בסה"כ פחות מ 65 דונם ומצד שני היינו שרויים במצב כספי קשה מאד. את השטח הקרוב של 15 דונם - זהו המשולש שעליו כעת 10 הבניינים של שיכון הותיקים, רכשנו אז בתנאים אלה ועל 15 הדונם (פרדס שושני), אשר בהמשך האדמה הזאת ויתרנו, כי בחלקה הגדול אינה ראויה לעיבוד חקלאי, מחירה מופרז היה ובסופו של דבר ובעיקר - הכסף לא נמצא בכיס. בניסיוננו להוריד מן המחיר נכשלנו. האדמה עברה לידיים אחרות ונשמטה מתחת ידינו.
בינתיים חלו תמורות. עם קום המדינה באנו על סיפוקנו ביחס לתוספת אדמה לפיתוח המשק, אולם לא מצאנו פתרון לבעית תוספת שטח לבנייני שיכון. בגישושים מזמן לזמן בקשר לרכישת החלקה נתקלנו בדרישות מופרזות. בקרן הקיימת נתקבלה בינתיים החלטה שלא לקנות אדמות מיהודים. אולם, אחרי טיפול רב הכירו בהכרח להוסיף לנו את השטח לצרכי בניה.
גם בעל הקרקע התרכך בדרישותיו אם כי בזמן סיום המו"מ שוב התחזק, כי בינתיים הגענו עם הבניינים שלנו ממש לקו הגבול של 15 הדונם.
סוף הפרשה הוא: 600 ל"י לדונם בסה"כ - 9,000 ל"י (עם הוצאות ופיצויים למעלה מ- 10,000 ל"י). השתתפות הקרן הקימת 4,500 ל"י ע"י זיכוי ע"ח דמי חכירה בשנים תשט"ז-ט 1,500 ל"י כל שנה.
את מימון הקניה השגנו ע"י הלואה של 8,000 לי ל- 3.5 שנה ב- 8% ריבית לשנה.
יש לציין שגם ההשתתפות של הקק"ל וגם אישור ההלוואה, הם בתנאים הקיימים של היום הישגים יוצאים מן הכלל ותודתנו נתונה לכל הנוגעים בדבר.
לתוספת הקטנה הזאת יש בשבילנו ערך רב. מצד אחד ביטול המובלעת וסגירת השטח עד הכביש ומהצד השני: איחוד החלקה הזאת עם חלקות שלנו באדמת מרמורק (ע"י בית הספר) ועל ידי כך - הגדלת הרזרבה הקרקעית להמשך הבניה - ועל המוגמר נברך ונתברך כולנו.
