עלים 04.04.1958
אחת הפעולות הגדולות והחשובות שנותנות אותותיהן במאזן המשקי שלנו היתה הקמת האסם.
זה כחצי שנה שהאסם עומד על תילו ונראה כאילו עומד בחצר ענק דוממת ללא רוח חיים, אלא שמראה עיניים זה אינו אלא דמיון. האסם שוקק חיים: הגרעינים עולים ויורדים ונכנסים ויוצאים וכל הפעולות האלה חיוניות הן לצרכני הגרעינים במשקנו - הלול והרפת.
האסם עצמו, ענק המידות נפחו כ-500 מטר מעוקבים, שהם כ- 350 טון גרעינים. גובהו מהרצפה כ- 18 מטר עם ביתן מעליו. הוא מחולק ל- 6 תאים שאחד מהם חצוי אף הוא שבסיכום ישנם 7 תאים - חמישה גדולים ושניים קטנים. מיכון האסם אף הוא משוכלל וחדיש. ישנם שני אליבטורים (מעליות) אחד גדול המעלה את הגרעינים לתאים - הספקתו 14 טון בשעה. השני קטן יותר המעביר את הגרעינים למזרה או למשקל והספקתו עד ל- 8 טון בשעה.
בחלק הקדמי של האסם מצוי בור קבלה שמסוגל לקלוט 15 טון גרעינים שפוכים ישר מהמכונית-הרמה, אולם מכיוון שהמכוניות שלנו אינן מצוידות במהפך, הוסיפו משטח בטון מלפנים עם תעלת הובלה שלשם יפרקו מכוניותינו את התבואות מהנגב. את הגרעינים שעולים מבור הקבלה ומהמשטח בחילזון מעבירים למעליות הדרושות. המכונה הממשית שעומדת באסם הלא היא המיזרה שמתפקידה לנקות את הגרעינים ויש אפשרות להגיע עי המזרה לניקוי מקסימלי. הספק המיזרה הוא עד ל- 4 טון לשעה. כן אנו רואים בתחתית האסם את המשקל האוטומטי שמתפקידו לשקול את התבואה הנכנסת מהשדה ואת הגרעינים היוצאים מן האסם להספקה ולמכירה.
עד כאן על האסם והיש בתוכו. ההשקעה הכספית היתה רצינית, אלא שהחיסכון רב לאין שיעור. ומצטערים שלא הקימונו אותו כבר לפני 6 שנים כאשר התחלנו לעסוק בפלחה במידה ניכרת.
יבולי השדות שהיו בשנה הקודמת מבורכים במיוחד מילאו כבר השנה את האסם עד הקצה של גבול כוח קיבולו וחלק רב של הגרעינים נשאר בבית האריזה. בשנה זו הגיעו מהשדה כ- 400 טון שעורה שמהם אוכסנו 200 טון בבית האריזה ו- 150 טון בחוץ ועם גמר האסם הועברו לתוכו, והיתר (50 טון) עברו לשימוש מידי ללול ולרפת ולהכנת זרעים. כל השעורה שנכנסה לאיכסון באסם נוקתה דרך המיזרה.
השנה נקבל את השעורה ישר מהשדה לאסם - זו תעבור ניקוי ושקילה ותיכנס לתאים, ז.א. כי השנה תם ונשלם השימוש בשקים. כל קושרי השקים שהיו במשך השנים על הקומביינים, אכלו אבק ושפכו זיעה, יאלצו לחפש פרנסה אחרת. אך, אל דאגה. כבר בזה מתחיל ראשית החיסכון - אין צורך להשתמש בשקים. אם מידי שנה בשנה היתה צורכת הפלחה כ- 10,000 שק, הרי השנה לא יהיה צורך באף שק אחד. החיטה לא הגיעה כלל בשנה הקודמת הביתה, אלא הלכה ישר לתל אביב. שם העריכו את אחוז הפסולת שבה וקיבלנו תמורת החיטה הטובה בלבד. השנה יש בתכנית להגיע עם כל החיטה הביתה, להעבירה דרך האסם, לנקותה ולמלאה בשקים ולמכרה. עי כך לא נהיה תלויים בהערכות מבחוץ ונרוויח את הניקוי מבחינה כספית, ובפסולת נוכל להשתמש בחלקה לעופות ובחלקה לריפודים.
בעונה החולפת היה כ- 125 טון סורגום שהיה צורך ליבשה על המגרש ולאחר מכן אוכסנו כולם באסם, כמובן לאחר שעברו ניקוי במיזרה.
תירס קיבלנו בעונה החולפת כ- 72 טון שיובשו בחלקם על המגרש ובחלקם היה צריך להעביר במכון ייבוש שהביאו אותו לכאן ליום אחד. התירס כולו נוקה ואוכסן באסם. לשני הגידולים האלה - תירס וסורגום, חסר לנו עדין מכון ייבוש שעלול לחסוך לנו את הייבוש על המגרש וכל הכרוך בזה - השקעת ימי עבודה ופחת. השנה אין כנראה סיכויים לרכישה זו, אולם נאלץ לשכור שוב מכון לעונה.
לקראת העונה של השעורה נשאר באסם 39 טון ונוסף על כך יש עוד ללול ולרפת כ- 25 טון רזרבה שהולכת החודש לשימוש. תירס יש עוד כ- 10 טון באסם וסורגום 56 טון. באסם נותר כעת מקום ל- 170 טון גרעינים ונקוה שכולם יתמלאו בעונה הנוכחית.
לסיכום: כאשר נבוא להעריך את השגי המשק בשנתיים האחרונות, לא נשכח לציין את הקמת האסם. שנים רבות התלבטו במציאת מימון מתאים וכשזה נמצא, ניגשה ועדת המשק להקמתו. ראוי לציין במיוחד את המתכנן שמחה, חבר קיבוץ מרחביה שנתן יד להקמת המפעל, וכן נזכור ונודה למחלקה לבניה של האיחוד ולאחראי להקמתו הח` משה גבעוני, שעשו פעולתם נאמנה.
לשם עבודתו המלאה של האסם עדיין יש צורך בהסדרת מחסן ההספקה של משק החי וכן צריך לרכוש עוד מעלית אחת ולעשות עוד מספר עבודות כמו סגירת האסם בפלטות אש-אסבסט מסביב. את הסככה לצד מערב סיימו ועד לסידור מחסן האספקה, העבירו עובדי האסם צינור בקוטר 6 מהאסם למגרסה ולמערבל שאפשר בעזרתו להוריד את הגרעינים ישר למגרסה ואין צורך בהעברת שקים על גבי הטרקטור ובתוספת עבודה.
עתה צריך רק להתקיים בנו הכתוב: מלאו אסמינו בר ואז נהנה כולנו מפעולתו הברוכה של אסמינו.