לדעתי - עזרא מאיר 1980

עלים 1980
בחירות, מזכיר, אסיפה
בהצלחה ועם הרבה מזל - אלו הברכות שקיבל ממני שמוליק למחרת ההצבעה על בחירתו כמועמד למזכיר.
המבנה הארגוני שלנו שיש בו מהמסורת אשר בה הלכו חברינו-הורינו כמעט מיום הקמת הקבוצה, ושהוא עדין נחלת רוב הקיבוצים - צריך לדעתי להשתנות.
זה כמה שנים, ובעיקר בזמן הקמת המוסדות ובאסיפה השנתית שאני טוען כי המוסדות ובפרט המזכיר והמזכירות שנבחרים בצורה שבה אנו בוחרים בשנים האחרונות ושדומני כי אין נוהגים בה, בשיטת בחירה זו בשום קיבוץ - כולם עומדים לבחירה וכולם בוחרים - חלף זמנה ואין בה כל ערך אם לא ממשיכים בהליך בחירה דומה גם לגבי האסיפה.
בפועל, וזה קורה כבר כמה שנים - פועלות הועדות, המזכירות  והמזכיר מכוח הבחירות המקדימות למזכיר ולועדת המינויים, שכן כל אלה מקבלים את האישור הכמעט אוטומטי כאשר הם מובאים כהצעה בפני האסיפה השנתית.
בין הליך זה ועד היכולת לפעול, שבאה בדכ מתוך ההרגשה והידיעה שמאחר ונבחרת יש לך מנדט מטעם בוחריך - אין כל קשר ודמיון.
ציבור החברים שבוחר במזכיר וועדת מינויים נע בין 120-150 חברים, שהם כ- 65% ומעלה מכלל החברים, אחוז המייצג  בהחלט לדעתי, הלכי רוח, רצונות וכוונות ביחס לאלה שבהם הם בוחרים. החריקות מתחילות ברגע שמתברר כי אותו ציבור מסתפק בעצם הבחירה ובהמשך מתחלק ציבור זה לכמה כיוונים.
האחד מסתפק בבחירה, יושב בביתו ומצפה שהמוסדות אכן ימלאו את תפקידיהם על הצד הטוב  והרצוי לכולם. השני יושב בביתו ומנסה משם, מהמרפסת, הדשא, השביל והחדר, לייעץ, לבקר, להחמיא, להעביר החלטות ועוד. חלק קטן מזערי, משהו בין 10%-20% מהחברים, ממלא את זכותו - חובתו הקבוצתית ומשתתף באסיפות, שהן המאשרות ומאפשרות למוסדות המשק את הביצוע עצמו.
עם כל הערכתי לחברים שבאים לאסיפות, הערכתי ללא מרכאות, לדאבוני קשה לי להסכים שזהו הגיבוי שמכוחו יכולים המזכירות והמוסדות לתפקד, מה גם שאין איש היודע אם אותם חברים הבאים לאסיפות, אכן גם היו אלה שבחרו בחברים במוסדות.
מתוך כל האמור לעיל ומתוך רצון שהמוסדות יוכלו לתפקד ולקבל החלטות, ולו גם קשות ולא פופולריות, ואין זה סוד שגם החלטות כאלה צריך לקבל מידי פעם, יש לדעתי, בנוסף לבחירת כל המוסדות בהם אנו בוחרים, לבחור עוד מוסד אחד, גם כן בשיטת הקלפי ועי אותם הבוחרים, מוסד שיעמוד בין המזכירות והאסיפה, מעין מועצה או מזכירות  מורחבת. גוף זה, שיהיה נבחר ושיהיו בו 20 חברים, יקבל סמכות מכוח ההצבעה ובכל שנה מחדש, לקבל החלטות מעשיות וביצועיות שיובאו בפניו עי המזכירות. מועצה זו תהיה פתוחה לחברים מעונינים וכמובן תפרסם את החלטותיה ודיוניה.
דומני שבהקמת גוף כזה נגיע לייצוג נכון ואמיתי של החברים שיתנו למוסדות לפעול מתוך ידיעה והכרה מה אפשר וניתן להחליט ובמה אי אפשר לעסוק.
האסיפה לא תפורק חלילה, אלא היא תתכנס ותדון בנושאים עקרוניים, קבלת חברים, תקנונים, ותתכנס לצורך זה לפי ראות עיניה של המזכירות או המועצה. כי במצב של היום, ואני חושש שאינני טועה, למוסדות המבצעים ישנה אי ודאות מוחלטת לגבי מה כן ומה לא, כאשר הרוב באסיפה הוא מקרי ומשתנה לפי סדר היום של האסיפה. במצב כזה, עליך לשקול לא עניינית, אלא לפי מי יבוא לאסיפה או מי יגייס אסיפה לנושא מסוים. אני רואה בהצעה זו, יחד עם הצעת המזכירות המובאת לדיון באסיפה השנתית, בנושא שינוי שיטת בחירת המזכיר, דבר המשלים אחד את השני ומאמין שבמערך מוסדות כזה יימצאו יותר חברים שיסכימו למלא תפקידים וגם יצליחו בהם.
במידה ולא נשנה, נמשיך במצב שמוסדות מסיימים שנה עייפים, לא מרוצים ממה שהצליחו לעשות ובהרגשה שיכלו לעשות יותר, ושוב נזדקק למזל ולא ליכולת כדי לעשות ולהצליח. ואכן, אני מאחל לשמוליק ולעצמנו שתתקיים החל משנת תשמא האפשרות להצליח, בהתאם למוסדות שנשכיל להקים ולא שהמזל ישלוט בנו.