מסכת חג הפסח בקבוצה - מנדל ברגיל

עלים 1958
 
חודש ניסן ניחן בין שאר התכונות החיוביות שבו במסכת חג נפלאה ומהנה. כבר שבועיים ימים לפני ליל הסדר, תראה חברים המנקים, משפצים ומכינים את בתיהם לקראת החג. בשעות בין הערביים בעוברך בשיכוני החברים ראית חברים אחרי יום עבודה בשדה, עודרים ושותלים, מעשבים ומנקים את גינתם לקראת החג.
הפסח מורגש באויר. לאן שלא תפנה והיכן שלא תביט, תרגיש ותחוש את החג המופלא הזה. העונה של הפלחה בעיצומה, קוצרים וכובשים, מובילים ומסדרים גרנות, ואין ילד ומבוגר שאינם יורדים פעם ופעמיים לפחות לבור התחמיץ, לראות במילויו ולחזות בהספק העבודה.
ומי הוא שאינו יודע כי בור התחמיץ חייב להתמלא בחול המועד פסח?

בפרדסים, מסיימים את קטיף הוולנסיה, הפריחה מלאה בכל ההדרים וריחם החריף והמשכר נפוץ בכל החצר וגם לחדרי המגורים יגיע. בחול המועד אין לראות כבר פרי הדר על העצים ואף ולנסיה לשכך את הצימאון לעובדים בשדה אין למצוא.
וכבר יום יומיים לפני החג יופיעו הודעות והוראות למשתתפים בעצרת החג. ואם תפגוש חבר לבוש צחורים מבעוד יום, ידעת כי הורה הוא לאחד מילדי הגן. וכשמתחיל טקס קציר העומר, הרי סימן הוא שהחג נכנס למסורתו.
סדר בגן מהו? סדר בו הילדים עצמם קוצרים העומר מיבול גינתם, סדר שבו ההורים נהנים ומשתפים עצמם בקריאת קטעים בודדים מההגדה, בו מציגים הילדים את משה בתיבה, חיים הילדים את יציאת מצרים, בו רואים הילדים כאילו הם יצאו ממצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח.
וביום החג עצמו, מבעוד בוקר, תראה חברים המשכימים קום, יוצאים לעבודת השדה וחוזרים בשעות הצהרים ומתכוננים לחג. מספר חברים עסוק בהכנות, ובמטבח כל כוחות הבישול והאקונומיה עסוקים בהכנת הארוחה החגיגית. הטרקטוריסטים עסוקים בהכנת רכבם ליציאה לעומר ושיירת המכונות מוכנה לקלוט את קהל החוגגים היוצאים לטקס קציר העומר.
בבוא השעה היעודה ובאו כולם, חלקם בבגדי שבת וחלקם שרק חזרו מעבודתם - להשתתף בקציר העומר. שירה גדולה ועצומה יוצאת לשדה ויש אף חברים שזו להם ההזדמנות לבקר בשדותינו.
ליל הסדר התכנסו כולם מגדול ועד קטן, לחוג יחד את חג הטבע הזה, ראשית קציר העומר. ראית ילדים קטנים שעורם רך, לבן ועדין מסובים יחד עם המבוגרים שזופי עורף וקשיי ידיים, כולם לבושים צחורים ליד שולחנות ערוכים בטוב טעם וסדר.
והיה השנה טעם מיוחד לליל הסדר הזה, סדר שכולו טוב, סדר העשירי במדינת ישראל העצמאית.
כבר נהפכו לילות הסדר למסורת במשקינו, כבר יצרנו לנו הגדה ויודע כל חבר את השירים והנגינות, ואכן השתפכה השירה מפיות כולם והדהדה למרחוק רחוק. על פני כולם רחשה השמחה שבלב, פני כולם מאירים וצוחקים, כולם עולים מעלה מעלה במעלות השכינה.
מסכת חג מופלאה ונהדרה, מסכת המאחדת לב כולם למקשה אחת, מסכת המעוררת נימים חבויות בלב כולם. אכן יש שכר לעמל ולעובד, ואם רבים הימים האפורים בקבוצה, הרי סדר אחד מחפה על כולם.
נדע כולנו שהחג והשמחה, הם הם התעלות הקבוצה, התעלות האדם להרגשת גודל ההוויה בתוכה הוא חי.