כל עץ נחמד - הדף הירוק

לפני כ- 20 שנה, לא היה לדברי אילן טננבאום הגנן של קבוצת שילר, גן נוי בקיבוצו. החברים נטעו כל עץ טוב למאכל, איש איש ובוסתנו עמו. ה- sweet sixties הצטיינו בכך, שכל חבר אסף לעצמו את היבול המתוק של שזיפים נוטפי מיץ ורק אחרי שכל צנצנותיו מלאו ריבה וכל משפחתו לקתה בכאב בטן, התפנה לחלוק מיבולו גם לשכניו.

 

גם כיום נוטעים החברים עצי פרי, בעיקר סובטרופיים, אך על החבר לדעת שאם הוא רוצה לגדל לפני ביתו עץ אבוקדו - הרי שעץ זה יבוא במקום עץ נוי אחר. עצי הדר קטנים (קומקווט, ליימקווט) אפשר לגדל גם בצמוד למרפסת - ויש דוגמאות מאלפות. מה רע בעץ קטן, עמוס פרי כתום, שבזמן הפריחה מדיף ניחוח משגע ?

 

מי שבכל זאת לא יכול להתאפק  ויש לו עיניים גדולות, תיאבון גדול, או שהוא סתם חובב בוסתן מאחורי הבית, בבקשה ! שם, ברצועה של כחמישה מטר רוחב, מציע לו אילן לגדל עץ פרי למינהו. הוא עצמו שותל שם בדרך כלל שיחים או צמחי כיסוי, לא דשא. די במדשאה בחזית הבית, הוא טוען. מדשאה מתחת לחלונות אינה פונקציונלית, לא עבור דיירים (שלא זקוקים למשחקי כדור מתחת לחלון חדר השינה !), ולא עבור הדיירים של הבית האחורי. שבילים ברוחב של 3 מטרים עוברים בין הבתים וניתן לגשת (אם נחוץ) ברכב לכל בית. המדשאות מתחברות לרצף אחד נוח לטיפול ויפה למראה. עצי פרי פה ושם משמשים כאמור בתפקיד של עצי נוי. אצל חברים קשישים דואג ענף הנוי לגינון באחזקה מינימלית - ורדים או שיחים פורחים , בטיפול הגננים.

 

תכנון הגן בשילר מצטיין ברצף, כאשר הגן מגיע עד למבנים המשקיים ועד המפעל. אין שטחי הפקר, בכל המובנים. לעומת זאת יש נקודות חן: במגרש החניה מקדמות אותנו בעונה זו נוריות פורחות (על שטח של כ- 200 מ"ר).