עלים 1987
תנופת בניין, צמיחה והתיישבות בארץ הן שנות העליה החמישית 37- 1930 בשילר, היו אלה השנים שבהן הושקע מאמץ בביסוס המקום כיישוב.
מבחינה היסטורית, בעליה הרביעית היתה פריצת הדרך הרעיונית.
מזוית זאת, שילר הוקמה כבר בלבוב בגליציה, בראשית שנות העליה הרביעית ובסוף תקופה זו, בעיצומו של המשבר הגדול, הגשים קומץ מהפכנים את החזון של התחיה היהודית, בעלותם לארץ ובמעבר לציונות מעשית בונה ונאבקת בציפורניה ע ל הפרחת החולות.
שנות העליה החמישית הן המשמעותיות ביותר בחיי הקבוצה ורישומן ניכר עד היום בכל אתר ואתר בשטח החצר, ובעיקר בנוף האנושי. רוב הסבים והסבתות של הדור השלישי בקבוצה הם אנשי העליה החמישית.
ותיקי המקום, החברים שבאו לקבוצה כבודדים, התקבלו לחברות בשנת - 1933 1934
וזכו להגיע לשנת השישים הם:
21.09.1933 צילה שטייניג
21.09.1933 חיים טל
16.06.1934 רבקה רבהון
16.06.1934 הילדה רייפן
עליה זו הטביעה את חותמה בתולדות היישוב בארץ בכלל , ובשילר בפרט, ראוי שנאיר תקופה זו בגלל חשיבותה:
העליה ה- 5 כמו ה- 4, בעיקרה עלית המעמד הבינוני, שהזרים לארץ הון רב. בין בעלי ההון בלטו הגרמנים, שהיוו 40% מסוג זה של עולים, כפליים מכפי חלקם בעלייה. נוסף על כל זאת היה ביניהם אחוז גבוה של בעלי מקצועות חופשיים (רופאים, עורכי דין, אדריכלים, עתונאים ואנשי מדע למיניהם) ובעלי השכלה מקצועית, בקיאים בתעשייה ובמסחר. הם הצטיינו בכושר ארגוני, בחוש של משמעת וסדר ובדייקנות הביצוע ותרמו הרבה לייעול המשק ולחיזוק מוסר העבודה. בהתאם לרמתם המקצועית והמדעית הגבוהה, הם ביקשו לחיות בסנדרט של חיים גבוה בהרבה מזה שנהוג היה בארץ, והודות להם עלתה רמת החיים ביישוב במידה ניכרת. הדבר בלט בייחוד בערים, שכן התרכזה העליה ה- 5 ברובה בשלוש הערים הגדולות של הארץ ושינתה צורתן באופן יסודי. תל אביב נהפכה לכרך בן 150 אלף תושבים, הוקמו בה (ביחוד בחלקה הצפוני) ביניינים מודרניים ונפתחו חנויות מהודרות ובתי קפה בנוסח אירופה המרכזית.
גם ההתפתחות החקלאית עשתה קפיצת דרך גדולה. בצד המשק המעורב הוסיף להתפתח, בקצב מהיר, בעיקר באזור החוף, משק המטעים. האופי החרושתי למחצה שלו, השיטות המודרניות בעיבוד הפרדס והצורה המאורגנת של שיווק הפרי משכו את בעלי ההון מבני העלייה החמישית לענף ההדרים, שראו בו כבני העליה ה- 4 בשעתו - שדה השקעה נוח, מכניס ובטוח.
בשנות הגאות 1932 - 1936 הוכפל בארץ שטח מטעי ההדר והגיע ל- 300 אלף דונם, שמהם נמצא כחצי בידי היהודים. שגשוג זה של משק המטעים אִפשר קליטת אלפי פועלים עבריים ע"י המושבות.
אחר, פחות מוצלח, היתה התיישבות האלף (הקבוצה נכללה גם כן במסגרת של התיישבות האלף וזכתה בתוקף זה לתקציב מוגבל) קרויה כך על שום התכנית שהיתה קיימת מאז סוף שנות ה- 20 ואשר הוחל בביצוע ה בשנת 1932, לפיה עמדו להתנחל 1000 משפחות של פועלים חקלאיים על שטחי אדמה קטנים של הקק"ל בסמוך למושבות הגדולות, בעזרת הקרנות ובכספי חסכונותיהם של המתיישבים עצמם, שצריכים היו להוסיף לעבוד כפועלים שכירים במושבות.
