עם משהל`ה קמל, בחורף, על כוס קפה
עלים 1980
קיבלתי את הענף מידי אהרון טל באוקטובר השנה. ענף במצב טוב. קודם עבדתי בו כ- 3 שנים.
האם נמשכתי לכותנה באופן מיוחד?
לאו דוקא. נדחפתי לשם ע"י יוסי עופר. הוא אמר לי: לך לכמה זמן לכותנה. וזהו, נשארתי.
זהו כן ענף שאפשר להתלהב ממנו, אבל אפשר גם להתייאש. אל תכתבי עלי כמו על איזה מנהל - אנחנו צוות.
עובדים אתי ביחד בועז - שכבר ותיק בענף, עופר רימון ואורי בנדיק.
השנה עיבדנו 1700 דונם כותנה, הכל מסביב לבית.
בחורף חורשים את השטח - לא אנחנו, כי נחוץ לזה כלי מיוחד ולא משתלם לרכוש אותו רק בשביל החריש שלנו.
מסמנים ערוגות שישמשו לזריעה. במשך החורף עוברים ומקלטרים לשם אוורור ומכינים לזריעה.
בינואר-פברואר מרססים בחומר מונע נביטה. לא, לא מונע את נביטת הכותנה, שצריך שתנבוט, אלא את נביטת העשבים השוטים. זהו חומר סלקטיבי, מיוחד נגד עשבים.
בסוף מרץ זורעים. זורעים ואז מחכים עד שמופיע הפרח הראשון ואז מתחילים להשקות.
בערך באמצע אוגוסט גומרים להשקות ואילו הקטיף מתחיל באמצע ספטמבר.
השנה הגשם הפתיע אותנו ותפס אותנו עם 400 דונם לא קטופים. זה הרטיב את הכותנה וערכה ירד.
חבל. כותנה רטובה זה לא טוב. נו, ובגמר הקטיף מכסחים ושוב חורשים וחוזר חלילה.
יש לנו במשך השנה כמה צווארי בקבוק, אם אפשר לקרוא לזה כך.
כמו למשל פריסת קווי ההשקייה, בעיקר הטפטוף. זה מוכרח להיעשות תוך זמן קצר ואחר כך מיד לגלגל את הכל חזרה, מחוץ לשדה.
זאת עבודה קשה מאד. השנה השקיעו כ- 3 מיליון לירות בכיוון ההשקיה שלנו.
יש מקומות שמשתמשים בהם באוטומציה, אך אנו מחכים שישכללו את השיטות, כי אנו יודעים שיש לא מעט בעיות עם זה. מוטב שנחכה ואז נקנה את הטוב ביותר.
בקיץ עובדים מ- 5 בבוקר עד 12, ומ- 3 אח"צ עד 7 בערב. זה בהשקייה.
בחורף מגדלים חיטה לתחמיץ. לא נותנים לאדמה להתבטל. גם לנו לא.
בשנה שעברה קטפנו 690 טון כותנה, כלומר 410 ממוצע לדונם. לא, זה לא טוב במיוחד, אך גם לא רע.
לפי מה משלמים ? כל כריכה, כלומר חבילה גדולה כבושה שיוצאת מן המנפטה, מורידים ממנה דוגמא וזה הולך יחד אתה למכון למיון. לפי הטיב מקבלים את הכסף. זהו ענף יצוא. הכותנה שלנו יקרה ומנפטות בארץ קונות לא פעם כותנה מקליפורניה. זה כנראה משתלם.
בשנה האחרונה לא היתה בעיה למכור את כותנה שלנו כי היבולים בסין ובברית המועצות היו נמוכים. כך יוצא שאנו כבר מוכרים את היבולים של השנה הבאה.
אין מה להתלונן. יש סיפוק. הלוואי כך גם הלאה...