עלים 1980
דברים בטכס פתיחת שנת הלימודים תשמ"א
אגרת להורים - מתוך עלון ביה"ס האזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר.
תלמידים, מורים, בשעה טובה לכולנו !
יש ביניכם תלמידים כאלו, שהיום נפתחת שנת הלימודים הרביעית והאחרונה שלהם במקום הזה, ואחרים שזהו יומם הראשון בבית הספר והם רק מתחילים דרך ארוכה, דרך שתמשך 4 שנים של למידה, של התחנכות, של מפגש חברתי מגוון.
ישנם מורים בצוות המורים, מזקני המקום (לא במובן של גיל דווקא, אלא במובן של וותק) שמלווים את בית הספר מיום היווסדו, וישנם כאלו שהיום נפתחה שנת עבודתם הראשונה בין כתלי המוסד הזה.
אבל כולנו מורים ותלמידים, פותחים כאן ועכשיו את שנת העשור של בית הספר האזורי ברנר.
לפני 10 שנים, בחדר העיון הקטן והצר של בית הספר היסודי בגבעת ברנר, התכנסו 87 תלמידים ו- 4 מחנכים לטקס פתיחת שנת הלימודים הראשונה בבית הספר האזורי. זה היה רגע מרגש לכל מי שהשתתף בטקס. התלמידים, שהיוו את המחזור הראשון ובאו כנחשונים מבתי ספר קטנים בישובים, היו נרגשים, מפוחדים במקצת, כשהמושג בי"ס אזורי הוא נעלם גדול בשבילם. גם אנחנו המורים, היינו נרגשים לא פחות. ידענו במידה מסוימת מה היינו רוצים שיהיה כאן, אך האמת היא שלא ידענו בדיוק בפני מה אנחנו עומדים. מה יהיה אופיו של בית הספר, מה האווירה שתשרור בו, מה יהיו הנוהגים והכללים, ואיך תפעל חברת התלמידים.
באותו טקס, אמר דודיק, שהיה מנהלו הראשון של בית הספר את הדברים הבאים:
"בימים אלו, כאשר כולנו מרבים לתבוע מן החברה, כאשר מלאי טענות אנו כלפי הזולת, חייב כל אחד לשאול את עצמו: מה אני מוכן להקדיש למען הזולת, מה אני תורם לחברתי, ליישובי, לבית ספרי, או כדברי הנשיא קנדי לעם האמריקאי: אל תשאל מה נתנה לי ארצי, תשאל מה אני נותן לארצי. אם כל אחד ישאל את עצמו שאלות אלו, נהיה חברה טובה יותר, עם סגולה, אור לעצמנו ולגויים".
היום, יום פתיחת השנה העשירית של בית הספר, נראה לי שהדברים עדין הולמים את הזמן והמקום ונוגעים למציאות חיינו כאן, ואין צורך להוסיף עליהם.
כנראה שכל אחד מאתנו חושב שהוא בסדר ורק האחרים אינם פועלים על פי הערכים שכולנו מסכימים עמם.
למשל, בזמן האחרון התפרסם סקר מטעם מכון ואן ליר על יחס החברה הישראלית לאחד מעקרונותיה הבסיסיים של היהדות ואהבת לרעך כמוך. מתוצאות הסקר מסתבר שאחוז גבוה של אזרחי ישראל חושבים שהם נוהגים על פי כלל זה, ורק הזולת, האחרים, מתנהגים בניגוד לו.
אגב, על פי חלוקה אחרת, קיבלו חיילי צהל את הציון הגבוה ביותר כמממשים את ואהבת לרעך כמוך. אחריהם בדרוג חברי קיבוצים ואנשים דתיים. בתחתית הסולם נהגים, פקידי ממשלה וחברי כנסת.
הבה נשאל את עצמינו: מה היא התשובה שיכולים אנו כאן, במקום הזה, להשיב לשאלות הסקר לגבי עצמנו. הלוואי שהתשובה החיובית תינתן במעשים ולא רק בדיבורים, יום יום ושעה שעה בחיינו.
בהצלחה ושנה טובה
