מה עושים האלמוגים - עם צוות ההכשרה

עלים 14.12.1979

נא להכיר: חברת אלמוג, בינתיים 14 נערים ונערות (שש בנות ושמונה בנים) אשר הגיעו אלינו לפני כחודש ומתעתדים לחיות יחד עמנו שנתיים (בינתיים) עד לכתם לצבא.

מדוע דווקא אלמוג? כי כך החליטו, ממש פה אחד באחת משיחותיהם. אחד הציע והם בחרו בשם מתוך שלל שמות שהוצעו באותו ערב. אז שיהיה במזל טוב.
בשעות לפני הצהריים די שקט על הגבעה של קבוצת אלמוג. אלה שאינם חולים נמצאים בעבודה והמדריכים והמורה מתפנים (כמעט) לחשבון נפש קטן. קטן, כי זה רק סיכום של חודש ימים. חשבון נפש? כי הרי עוסקים בנפשות וזוהי משימה כבדה אך גם מענגת, כשיש תוצאות ולו חלקיות בלבד.
בשיחה משתתפים יונה המורה, שירלי המטפלת וליטו המדריך. התפקידים כאילו מחולקים, אך למעשה כל הצוות מעורב בחיי הנערים החייבים להיות מועסקים כל היום ברציפות ואם להם אין זמן לנשום, לצוות לא כל שכן.
על מנת שהדברים יהיו ברורים יותר נביא דגם של סדר יום כפי שהוא מתבצע מדי יום ביומו להוציא סוף שבוע אחד לחודש, שבו נוסעים הנערים הביתה, לחופשה.
ובכן, קמים בשעה 05:45 בבוקר, שותים משהו במועדון וב 6.30 מתחלקים לשתי קבוצות והולכים ללמוד שני שעורים. הולכים לאכול ארוחת בוקר בחדר האוכל ויוצאים לעבודה משעה 9 עד 3 אחרי הצהריים (כן, אוכלים באמצע ארוחת צהריים). בין 3 ל- 4.30 סידורים אישיים וניקוי החדרים ואז הולכים לשתות קפה או תה עם עוגיות או לחם - בקיצור, ארוחת ארבע במועדון. למה במועדון? לשם גיבוש החברה.

אחרי צהריים ובערבים מתקיימת פעילות קבוצתית וחוגים שונים כגון ספורט, מלאכה, שיחות חברה, הרצאות, ערבי הווי ועוד.
כאן המקום לציון שכל הפעילות של הנוער מודרכת על ידי חברי הקבוצה, הן בשעות העבודה (מורים) והן בשעות אחרי הצהריים והערב.
יונה אחראית על מערכת הלימודים ומלמדת מה שנקרא מקצועות הומניסטיים, כלומר נושא, תנ"ך, לשון, ספרות. גורי, המלמד שעתיים בשבוע מעביר את הצד ההיסטורי של חלק מהנושאים שמעבירה יונה. רמי קורן מלמד 4 שעות בשבוע ידיעת הארץ, רונן 4 שעות חשבון, ג`יני שעתיים בשבוע אנגלית, אנק מלאכה וליטו חקלאות.

מלבדם מעסיקים את הילדים אחרי הצהריים נוח וגמן בספורט, אלי בן אמו בקרב מגע, מירטה אדרי נותנת חוג ציור, נעמי קרמיש הופיעה בתוכנית זה הסוד שלי כבוגרת עליית הנוער, יוסי עופר על מבנה הצבא ודולגין על חגים. המדריכים מבקשים לציין שכל החברים אליהם פנו נענו ברצון.
ביחס להרגשה הכללית - מוקדם מדי להסיק מסקנות. יום אחד קמים עם מצב רוח טוב, הכל הולך חלק ונדמה כי הנה נגמרו הבעיות וביום השני קורה משהו וישנה הרגשה של מפולת. הרי גם המדריכים וגם הילדים רק בני אדם הם...

בצוות המדריכים אין נטייה להאיץ את תהליך ההתקרבות לחברת הילדים ולמתנדבים. מעדיפים שהחברה תתגבש בתוכה ואז יפתחו דלתות נוספות, כדברי שירלי.
הם מציינים בשמחה שחברים רבים פנו ביזמתם וביקשו שיישלח אליהם ילד לאימוץ ואכן הדבר ייעשה בקרוב. פשוט מעוניינים שהתהליך יהיה טבעי ואיטי יותר על מנת למנוע משברים.
יום העבודה של אנשי הצוות הוא מהבוקר עד הלילה, כולל שבתות. אך הם אינם מתלוננים. ליטו ציין אפילו שהנערים חסרו לו בשבת שבה יצאו לחופשה.
המגמה היא להגיע אחרי קליטה נוספת, אך איטית לקבוצה של 24 נערות ונערים.