בברית ההעפלה - חיי אנוש
קודנו - אח ואחות.
נדע נא עליזים וזקופי ראש
לנשום אוויר פסגות.
(רחל)
לא עת חגיגות היא ועל כן ציינו את חג השלושים לעליית ראשוני הקבוצה על הקרקע במסיבה פנימית צנועה בלבד.
אך אם החסרנו בפומביות, הרי מלאנו את החסר בהרגשה הטובה והתכנית הנאה של החגיגה. בחדר האוכל הארוחה המשותפת והחגיגית (סדר פסח זוטא), עם פרקי הזמרה, עם מקהלה ופרקי קריאה ובסוף העלאת זיכרונות וציון דרך ההתפתחות של הקבוצה במשך שלושים שנה - על ידי שפרינצה.
בבית התרבות, מפקד קבלת בני הקבוצה לחברות - הפעם ל-2 מחזורים, כיוון שלפני שנה לא התקיים הטקס בגלל המצב. לא האמינו החברים למראה עיניהם, בראותם 18 חניכים ובנים עולים על הבמה ומשתלבים כחוליה נוספת בשרשרת ההגשמה. את הבנים ברך יחזקאל לאמור:
התכנסנו פה לאחת המסיבות הגדולות של הקבוצה: חג השלושים לעליית ראשוני הקבוצה על הקרקע, וקיבל 18 בנים ובנות לחברות לקבוצה.
את המסיבה סיימו הבנות בריקוד (שלפניו דקלמה אהובה מתוך מסדה ללמדן ז"ל:
עוד לא נותקה השלשלת
מני אבות אלי בנים
מני לילות שמחת תורה
אלי לילות מסדה
והצגת מחזה בתי תמונות בשם "תשוקות מדוכאות" - ע"י אריאנה, לאה ונתן.
הצגה זו הוכיחה שיש לעשות כל מאמץ על מנת לעודד את החברים המשתתפים ולעזור להם בכול - להנאת והתועלת הרוחנית, בשביל הציבור כולו.
