שלמה שילר- פרופ` יוסף יואל רבלין

ספר הגימנסיה העברית בירושלים
 
מהפיכה גמורה, מן הקצה אל הקצה, ביחס הציבור על כל אגפיו אל הגימנסיה העברית בירושלים, הן בעניין דרכה וכיוונה והן במה שנוגע לרמת לימודיה, היתה עם בואו של שלמה שילר לגימנסיה.
שניים באו אז מלבוב, האחד היה אמ ליפשיץ, חכם חשוב בחכמת ישראל, שנעשה מייד לאחד עמודי התווך בסמינר למורים של חברת עזרה. שני היה שלמה שילר, בעל השכלה יהודית רחבה, ציוני נלהב ועם זה פילוסוף - כפי שהבינונו אז.
הצד השווה שבין ליפשיץ לשילר היה השכלתם האירופית, שהגיעו אליה בדרך יהדות גליציה, שזכרו לה עוד חסד השכלתה, על סופריה, וחכמיה המצוינים בדורות הקרובים. על ידי שלמה שילר נרכשו גם לבבות בחוץ לארץ, כדר גרשון ציפר וחבריו, לדאוג לגימנסיה ולתמוך בה. למעשה היה שילר - בלנקנשטיין מלידתו - יהודי ליטאי מחבל ביאליסטוק, שנתגלגל ללבוב ורכש שם את השכלתו.
שילר, הבטנו עליו כולנו כעל פילוסוף מורם מעם, והיינו מספר מורים צעירים מתאספים לביתו - חדר יחיד - בזכרון משה, בכל יום שישי אחרי הצהרים להקשיב מפיו לשיעור בתולדות הפילוסופיה העתיקה. הוא היה גם מורה בחסד עליון, הסברתו מצוינת, והטמפראמנט שבו מרצה את דבריו מעורר את שומעיו ואת תלמידיו.
ויצויין: האמת שבדבריו כבשה את הלב. לא היה כאן כל שמץ של קישוט או התהדרות. אף חייו המוסריים שהיו מופלאים בדוגמתם - הוא חי   חיי נזיר במלוא מובן המילה - הרימו אותו למעלה. היה כאן הניגוד הגמור מזה שהיינו רגילים למנות באישי מוסדות אחרים, קלות הראש, התגנדרות והתהדרות ושטחיות מופלגה.
שלמה שילר, היה בוועד אגודת המורים, סניף ירושלים, יחד עם חיים לייב רוט - יור הסניף, עם חסיה פינסוד סוקניק ויצחק יעקבי, ואני כמזכיר, והיו לדבריו הד גם בכל הנוגע לחינוך ובייחוד ללאומיות.
מותר לאמר, ששלמה שילר הניח את היסוד המוצק לגימנסיה, והאציל עליה מרוחו במשך דורות.