מצבה - דר ישראל איתן

דברים שכתב דר ישראל איתן, מורה בגימנסיה

ספר הגימנסיה העברית בירושלים
 
בפעם הראשונה נפגשתי עם שילר במלון אחד בתל אביב לפני המלחמה. הוא בא להזמינני לעבוד איתו בירושלים. ראיתי לפני איש בעל קומה ממוצעת, לבוש בגדים פשוטים, הנושא על כתפיו ראש גדול, שמראהו כגולגולת של ברונזה.
הפנים כפני נזיר: רציניים, כהים, בלי גוון, כמעט זועפים, כחוסים בצל בדידות ומחשבה תמידית. קרחת גדולה ממשיכה את המצח עד אמצע הקודקוד ועושה רושם מעין בריחה מן המציאות אל איזה עולם עילאי. רק קשתות הגבות המחוטבות והקו הישר והארוך של החוטם הבולט, נתנו לפרופיל הבעה של קנאות וקיצוניות. מחזות פניו ניכר היה, כי מזמן הגיע האיש לשנות בינה. ואולם גילו הנכון לא נודע לי גם לאחר כן.
כמה פעמים אמר לי שילר: אני הייתי המתמיד של ביאליק - בלי כל מרה שחורה או חרטה, אלא להיפך, בטון של סיפוק שקט וקצת תימהון, כמי שמספר על מקרה מוצלח, שקרה לו ונתגלגלה לו זכות מן השמים לדבר שלא היה ראוי לו כלל.
 
על צד האמת: מעולם לא חדל להיות מתמיד, ולא בכדי היתה הפואמה הזו חביבה עליו ביותר. פעם אחת, עודו נער, עמד למבחן - הוא וחברו - אצל מלמד גמרא היותר חשוב שבעיירה ויצא הוא ראשון. שמחה אימו מאוד והיתה מאושרת ומתפארת בבנה שהוא עילוי. ואולם הנער, שלמה`קה, שהכיר בחברו מתחרהו, שהוא עולה עליו בידיעות ובחריפות, לא יכול להתאפק ויקרא בתרעומת: אבל אמא, הרי באמת ידעתי, כי משה`קה עולה עלי בלימוד!...
עובדה קטנה שח לי שילר, המסמלת היטב את מגמת התפתחותו הרוחנית בראשית התקופה הגליצאית שלו. עד הזמן ההוא היה לו שם משפחה אחר, ועתה שינהו לשילר - מתוך רגשי הערצה למשורר-הפילוסוף הגרמני, שנעשה לו אז לסמל ולאידיאל...איני יודע אם הזיה שלטה בי פתאום או מקרה סתם היה זה, ואולם זכורני, כי בשעת מעשה עשה עלי סיפור זה, שיצא מפי חברי כלאחר יד, רושם מחריד, מעין מעשה כישוף על עצמו, נסיון להתגלגל באחר, התפשטות העצמיות, ביטול האני...מאז שבתי כמה פעמים להרהר במעשהו זה של חברי, שכל כך העריץ את שילר הגרמני, עד שעשה גם את עצמו שילר.
בעת שחבריו בגליציה היו בייחוד עסקנים מדיניים וציבוריים, היה ליבו של שילר, איש הספר, נמשך יותר אל הצדדים העיוניים של התנועה הזאת. אז יפרסם בזה אחר זה שורה של מאמרים בלשון הפולנית, בכדי לברר לפני הקוראים המשכילים את יסודותיה התיאוריים של התנועה הלאומית הצעירה. המאמרים האלו, שהופיעו תחת השם הווייתם הלאומית של היהודים, נקבצו אחר כך בספר מיוחד שנעשה למקור ראשון, אשר ממנו שאבו אז בני נעורינו בגליציה את השקפת עולמם הלאומית. ואמנם פעמים אחדות הזכיר לפני שילר את שם ספרו זה שגרם לכך, כי רב המשכילים מבני הדור הצעיר בגליציה הם בחינת תלמידיו בלאומיות.
 ואף על פי כן, כמה טיפוסית היא העובדה לצניעותו היתרה של שילר!-לא נשמרה בידו אף העתקה אחת מספרו זה, שהיה כנראה מיטב פרי רוחו, אשר כתב בימי חייו.
 
(מתוך מאמר בשבילי החינוך, חוברת ה` שבט-אדר תרפו, ניו יורק)