זכרונות - דבורה יעקבי

קטע מסיפור של תלמידה בגימנסיה

ספר היובל של הגימנסיה העברית בירושלים
 
זכור לי טיול בימי המלחמה, ברגל, בלוויית שני חמורים שנועדו להובלת הילקוטים של הנכשלים, לאדמות החדשות שנקנו אז - דילב (היא קרית ענבים). מצאנו שם רק צריף עם ספסלים ושולחנות פשוטים מאוד ובלתי צבועים שהוצאו החוצה לכבודנו, כי הצריף היה קטן מהכילנו. הוגש לנו כיבוד: חלב.
 
גם לחולדה ולרוחמה טיילנו ברגל בימים ההם , ונשאר בזכרוני מטיול זה הרושם של מחסור איום במים. אחת המטיילות יצקה בחופזה מעט מים מתוך הכד ורחצה רגליה - דבר זה עורר התרגזות כללית ונזיפות, כי חסרו מים לשתייה.
טיילנו גם לעין פארה ולואדי קלט.
מה ינעם לזכור את היחסים הטובים ששררו בין המנהל, המורים והתלמידים בטיולים אלה. כיצד היינו מכבדים בטוב ילקוטינו את המורים והילדים, וכיצד רקדנו יחד את ריקודי ההורה והרונדה.
 
המנהל שלמה שילר היה פונה אלינו תמיד בכינוי בתי או בני במקום השם הפרטי.