איסוף בולים היה התחביב הנפוץ והמקובל ביותר על ילדי הקבוצה. איך משיגים בולים? בולי פלשתינה אז היה קל להשיג, בעיקר את הפשוטים קבר רחל - 2 מיל כחול, 3 מיל אפור, 5 מיל ירוק. יותר יקרים ונדירים היו מגדל דוד - 7 מיל כתום והיקרים ביותר בולי כיפת הסלע 30, 50 ו - 100 מיל.
אבל השאיפה של כל אספן היו בולי חו"ל. מה עושים? הקשר הנפוץ ביותר באותה עת היה קשר מכתבים. הדואר הגיע למזכירות, המכתבים נשארו בערמה, תאי דואר עוד לא היו וכל אחד חיפש ומצא את מכתביו.
היו הולכים למזכירות, רואים מי קיבל מכתב עם בול מעניין או אקזוטי, נגשים לאותו חבר ומבקשים את הבול. איך מורידים בול ממעטפה? רוחצים אותו במים ואחכ מייבשים בין דפי הפועל הצעיר או דבר הפועלת שזה היה תפקידם העיקרי.
איסוף בולים חידד גם את היצר המסחרי שפעם בכל אחד מאתנו. נפגשים שני אספנים קטנים, לכל אחד יש החלפות ואז מתעניינים כמה שוות ההחלפות שלי שהן מזן משובח ונדיר לעומת שלך שהן :
א.קרועות בקצה וחסרות שיניים.
ב.מקומטות.
ג.זה בול מפולניה שדוד שלי יכול להשיג לי עשרות כמוהו אבל במקרה אין לי אותו!
איך אוספים בולים? בתחילה הדבקנו במחברת. לוקחים קמח וקצת מים, יוצרים דבק ומדביקים את הבולים. כעבור כמה ימים המחברת נראית כמו פיתה יבשה. ואז עוברים לאיסוף באלבומים עם שורות שקופות, המיוחדים לדבר.
כל ילד התגאה בבולים מיוחדים שהיו לו באוספו. המשולשים היו השיא של כל אוסף. גם רביעיות נחשבו לבעלות ערך מיוחד ולמרות כל מה שקרה במלחמה, כל אחד התגאה בכמה היטלרים שהיו לו באוסף.
רק בסוף שנות ה - 40 התחילו להגיע לחנויות ברחובות, בעיקר ל"מרתף" בולים למכירה וביניהם בולי חיות, בולי פרחים וכל שלל הבולים שהוציאו ארצות שונות למען האספנים ותקציב המדינה.
בקבוצה היו כמה אספנים רציניים אך הבכיר שבהם שעל אוספו הילכו אגדות היה הנס דנקוורט, שכאשר כל החברים עישנו סיגריות עתיד או דפנה הוא עישן רק פליירס או קרוון A.
לפני המלחמה התכתבו חברים רבים עם משפחותיהם בחו"ל. היו כמה חברים ששמרו מזוודות עם חפצים אישיים ובהם גם מעטפות עם בולים באחד הצריפים בחצר. הדבר נודע לכמה ילדים חרוצים וכך נבזזו הבולים שהיו באותן מזוודות והשערורייה חייבה בירור בחברת הילדים ומסקנות קשות כנגד הפושעים.
היום איסוף בולים הוא די נדיר ומסתכם בדרך כלל באיסוף בולי ישראל המסופקים ע"י השירות הבולאי אבל אז, האיסוף היה נפוץ ביותר וכנראה גם מלמד ומחכים כי איך היינו יודעים שלבלגיה יש מושבה בשם רואנדה בורונדי אלמלא בולי הפרחים המקסימים של אותו חבל ארץ. ואיך היינו יודעים שפילסוצקי הוא כבר ז"ל אילמלא קיבלנו בולי פולין כשדיוקנו מוקף מסגרת שחורה. וכך הפכו הבולים למורי הגיאוגרפיה הטובים ביותר של אותה עת.
כשפרצה המדינה, השתנו סדרי איסוף הבולים. בתחילה היו נהוגים בולים זמניים ובולי קק"ל שהיום הם בעלי ערך רב.ּ דוֹׁדִי שהיה אספן רציני נלכד במצור בירושלים. הוא שלח אלינו מכתב עם בול קק"ל נדיר מדינת היהודים. דבר ראשון, קרע אבי את הבול מהמעטפה ונתן אותו לי לפאר את אוספי. רק אחר כך קרא את המכתב בו נאמר: "בבקשה לא להוריד את הבול מהמעטפה. לשמור את המעטפה שלמה עבורי".
בולי דואר עברי שהנפיקה המדינה, הפכו מיד לבעלי עניין מיוחד בייחוד העריכים (ערך נקוב) הגדולים שעד היום ערכם רב.
אבל היום מי כבר אוסף בולים - אולי עולים מרוסיה !
