הגנה ופינוי הנקודה - יוסף מלמוד

יוסף מלמוד, חבר קיבוץ כפר גלעדי, מאנשי השומר, כותב בשנת 1979 :
 
בשנת 1929 השתתפתי בישיבה של מפקדת ההגנה באיזור רחובות שהתקיימה בקבוצת שילר. נשלחתי ממרכז ההגנה כסגנו של מאיר ספקטור איש השומר במסגרת קבוצה ניידת או כפי שנקראה - מעופפת. תפקידנו היה לרכז את אנשי גבעת ברנר ואנשי נען שעוד ישבו במחנות אוהלים, לקבוצת שילר שכבר נאחזה בקרקע - ישבו בצריפים והיתה כבר התחלה של משק חקלאי.
לפי ההוראה, היה עלינו לשלוח את הנשים והילדים לרחובות, ועם הגברים משלושת הקיבוצים, להתבצר בצריפים של קב` שילר.

הישיבה דנה בנושא - האם למלא אחר הפקודה של משה סמילנסקי, שהיה מפקד האיזור כולו, שאמרה לסגת מקבוצת שילר לרחובות ולהצטרף למגיניה. (הישובים היו מוקפים בכפרים ערביים עויינים.) אנשי המקום התנגדו כמובן להוראה זו, גם ספקטור ואני היינו בדעה אחת איתם. סמילנסקי נחרץ שאינו רואה בקבוצת שילר נקודה אסטרטגית, ואינו מוכן לתת עליה קורבנות.
היתה זו ישיבה סוערת מחמת מצב הבטחון העגום בסביבה.

"היום פוקדים עלינו לנטוש את ביתנו ולסגת לרחובות, מחר עלולים האנגלים להציע לנו נסיגה מרחובות לתל אביב, ואחרי כן לאן? לים? לא נזוז מכאן."
מבעד למשקפיו נראו עיניו הבוערות וזקנו הרחב והמטופח רעד מזעם. שמו של אותו איש היה יעקב ידידיה, כל כך התרשמתי כשראיתיו ברוגזו. כולם פה אחד היו נגד הנסיגה.
כל כך הרשימה אותי העמידה האיתנה, עוז הרוח. התמונה מול עיני כאילו היה זה אתמול.
על פינוי הילדים איש לא ערער. התפקיד הקשה בו נתקלנו היה העברת החברות שהתמרדו וסרבו לעבור לרחובות. כאן נתגלה כוחו של ספקטור. בחיוך על שפתיו, בשקט, באדיבות וכמעט ללא מילים, שיכנע, וחברות הקבוצה קיבלו את הדין.
 
התחלנו בביצור הצריפים בחומות חצץ ובחפירת תעלות קשר. בלילה שמענו יריות מצד חולדה ובבוקר הודיעו לנו כי חולדה נפלה ואפרים צי`זיק נהרג.
סמילנסקי הודיע שידיעות מהימנות בידו שהמוני ערבים מתרכזים בעזה לעלות על רחובות. אם יקבל במשך היום אישור נוסף לידיעה זו, הוא אינו רואה בקב` שילר נקודה אסטרטגית, ואינו מוכן לתת עליה קורבנות.
 
קומץ הילדים והחברות פונו לרחובות ואנחנו המשכנו בעבודת הביצורים. לעת צהרים התקבלה ידיעה שאמנם יצאו ערביי עזה והכפריים בכיוון לרחובות, אך בדרך פרצו ביניהם מריבות וקטטות וחזרו כלעומת שבאו.