סוור טננבאום, בנוסף לכל הדיפלומות שלו, היה גם אגרונום. הוא הגה וייסד את משתלת הפרחים בקבוצה.
המשתלה הוקמה בשנת 1946, לא לפני שהיו לה חבלי לידה קשים, ומתנגדים להקמתה.
בעלים אפריל 1947 כותבים:
"...לאשרי, יכול אני להודיע, כי על אף הכל, הילד נולד והנהו בריא ומוכשר לחיים. כהוכחה לזאת ישמשו העובדות והמספרים הבאים: שטח האדמה המעובד מינואר 1946 עד ינואר 1947 הוא חצי דונם. ההכנסה משטח זה באותו זמן היא 85.395 לא"י."
השטחים של משתלת הפרחים נדדו תמיד לפי השטחים הפנויים מהחקלאות.
הם היו ליד מגרש הטניס של היום, באזור השיכון הפולני [ליד הבית של אוקו], באזור שיכון ותיקים [צפונית לאולם הישן] ועוד.
במשתלה גידלו: ורדים, ציפורן, סייפנים, טוברוזות, איריסים. גודציה, מנטור, אלמוות, לטיציה, לוע ארי, דליות, כמו כן גידלו בצלים למכירה (איריס, גלדיולות ועוד).
וכך נכתב בעלים: באפריל 1954:
"נזרעו לפי התוכנית 1.5 דונם גלדיולות בסביבת שיכון ותיקים, והם כבר נבטו.
קוטפים ביום כ-1200 ציפורן, לפני החגים שלחנו 10.000 פרחים. הבעיה הבוערת היא הכשרת השטח ליד הלימונים, לזריעת טוברוזות, גלדיולות, ואיריסים, שצריכים להיות כבר באדמה ובינתיים נובטים במחסן."
סוור טננבאום, {}, אילן טננבאום - ענף הפרחים | |
שיווק הפרחים נעשה תחילה באופן עצמאי, היו מביאים את הפרחים לחנויות בת"א על אופנוע עם סירה, דרכן היו נמכרים.
בשנת 1950 נכנסה תנובה לנושא הפרחים ושיווק הפרחים נעשה דרכה.
סוור עשה גם ניסיון לעניין חקלאים ממושב בילו לגדל פרחים בשותפות איתנו, אבל נושא זה לא יצא אל הפועל.
במשתלה עבד בנוסף לסוור גם סמרה נעים, עובד שכיר, עולה חדש מעיראק שגר במעברת עקיר. בנוסף, בעונות השיא היו באים לעזרה עובדים זמניים וילדים.
המשתלה הזו היתה בין הבודדות בארץ לגידול ושיווק פרחים,
נסגרה בסופו של דבר בסוף שנות ה-50, עקב אי כדאיות כלכלית .
