ואיתם נושיטה גם דליים של טיט.
- זה לא מחסן! לא! לא! לא!....
אין פה רב, אך יהיה פה רב קומות.
כי בונים אנחנו כאן בית ביטחון.
פזמון:
לבנים נוציא מן התבנית
ואיתם נושיטה גם דליים של טיט.
עוד תראו יהיה לנו בנין,
נאה, חזק, גדול, יפה
- זה לא מחסן! לא! לא! לא!..
יש יום אחד בשבוע, ערב יום חמישי, הנותן לכל אחד מאיתנו אפשרות - של ביטוי אישי.
אויה, גבי כולו שבור
יום חמישי הוא יום ארור
נשטוף ונמרק היטב כל חד
זה לא בסדר...
(מי שהמציא את הניקיון
שיכנס להריון!)
פזמון:
מטאטים וסירים עם ציוד אישי
ננקה, נאפה, כל יום חמישי....
יום ה' בערב מתקרב
נלבש הסינורים עם כל הלב.
נפשיל שרוול, ננשום עמוק, קדימה!
כמו אצל אמא...
(-את מי שזה אולי יצחיק
תיכף יקבל פה פליק!)
קדימה פה חיל המטאטים
דליים, מי סבון וסמרטוטים.
נשטוף את הרצפה בלי כל ויכוח
מה שבטוח...
(-מי שידרוך על הרטוב
נתלה אותו כמו שכתוב:
"ויתלוהו על המוט בשניים")
נקציפה קצפת לעוגות
כי אנו לתנור משוגעות.
נוסיף לימון, חלמון וקינמון מון
בתיאבון בון...
(מי שרוצה עוגות מיצים
שיעזור לבלבל את הביצים!)
פזמון:
מטאטים וסירים עם ציוד אישי
כך נותרה חלוציות - ביום חמישי....
מה העסיק אותנו לא מעט אז, באסיפות החשובות של שנת תרצ"ט
יש אסיפה, מוצאי שבת בתף, ריש. צדיק טית
-אני רושמת פרוטוקול אבל למי יש עט?
מאיר מבקש רשות לפתוח בסליחה
ממנדל שנפגע בלהט של גברי ריתחה...
פזמון:
אז כל אחד את פיו פתח (למי אין מה לאמר?)
ורק יושב הראש שתק כי, אוי! קולו נגמר:
-חברים! חברים אני מבקש ש...
סעיף ראשון בחשיבות ענין הילדים
ושפרינצה מציעה שיחות קבועות עם ההורים.
יש בעיות תקציב ויש ענין ילדי החוץ,
אז דוד מתפרץ: "למי כל זה עכשו נחוץ!?"
פזמון:
אז כל אחד את פיו פתח (למי אין מה לאמר?)
ורק יושב הראש שתק כי, אוי! קולו נגמר:
-חברים! חברים אני מבקש ש...
אומרת חנה מ. שוב בענין הילדים:
אוכלים הם לחם רב מאד כמו כל העובדים.
ובן יצחק הוסיף ש: "הרופא ממש נרעד
כי לגדולים ולקטנים יש בית כסא אחד"
אז כל אחד את פיו פתח (למי אין מה לאמר?)
ורק יושב הראש שתק כי, אוי! קולו נגמר:
-חברים! חברים אני מבקש ש...
סעיף אחר, הפר ברפת איזו בהמה
קופץ על הפרות, אך לא זוכר כבר בשביל מה.
-נזכרתי שיש פר צעיר מומחה "בלעלות"
-כדאי לקנות אותו כי הוא ממשק פועלות!
פזמון:
אז כל אחד את פיו פתח (למי אין מה לאמר?)
ורק יושב הראש שתק כי, אוי! קולו נגמר:
-חברים! חברים אני מבקש ש...
ויש עוד כמה סעיפים וחברים מספר
שנרשמו להתבטא אבל כבר מאוחר.
אז מחליטים לגמור ומעירים מי שנרדם
ללכת ולישון מהר! מחר קמים מוקדם!
פזמון:
אז כל אחד את פיו פתח פיהק פיהוק גדול,
אבל דווקא את זה
כבר לא רשמו בפרוטוקול...
סיפור תולדותיה של ההתישבות העובדת רצוף סיפורי עצב ושמחה וגם כל מיני קוריוזים כמו - כמה שעלתה לנו פעם כל ארוחה....
כשהִילְדֵה המפורסמת הגיעה לקבוצה
נאה ואלגנטית, עובדת חרוצה.
קיבלה את המחסן והפכה את השיטות
הוכיחה גם יכולת בבית התינוקות.
פזמון:
אבל להיסטוריה, אבל להיסטוריה
היא תכנס רק ואך -
בזכות המחברת השחורה, מחברת המטבח.
כי אצלה במחברת
העברית משופרת,
הגזר הוא זגר, קציצות הן ציצות,
התרד הוא תרת, אין מה לעשות.
השמנת - שומנת
הכוסמת - פוסמת
החרדל הוא חגדל
כך כתוב יש חותמת.
ויש עוד מילה, לא נעים לבטא
הקאקאו הוא.... קָאקָא
-אני לא שותה!
כל עבודה אצלנו עשתה ללא בושה,
גם למטבח הגיעה ברוח נחושה.
בחשה מרק חמציץ בזמר ובגיל
ושיננה כל רוֹטֵל שהתייקר במיל.
פזמון:
אבל להיסטוריה, אבל להיסטוריה
היא תכנס רק ואך -
בזכות המחברת השחורה, מחברת המטבח.
כי אצלה במחברת
העברית משופרת,
הגזר הוא זגר, קציצות הן ציצות,
התרד הוא תרת, אין מה לעשות.
השמנת - שומנת
הכוסמת - פוסמת
החרדל הוא חגדל
כך כתוב יש חותמת.
ויש עוד מילה, לא נעים לבטא
הקאקאו הוא.... קָאקָא
-אני לא שותה!
חתכה את הסלט ועזרה בארוחות,
שטפה את המטבח כל יומיים לפחות.
קמה טרם שחר כמו כל האחרים
ואלי רק עזר לה - לשטוף את הסירים.
פזמון:
אבל להיסטוריה, אבל להיסטוריה
היא תכנס רק ואך -
בזכות המחברת השחורה, מחברת המטבח.
כי אצלה במחברת
העברית משופרת,
הגזר הוא זגר, קציצות הן ציצות,
התרד הוא תרת, אין מה לעשות.
השמנת - שומנת
הכוסמת - פוסמת
החרדל הוא חגדל
כך כתוב יש חותמת.
ויש עוד מילה, לא נעים לבטא
הקאקאו הוא.... קָאקָא
-אני לא שותה!
הותיק מביט אחורה לאו דווקא בזעם, להיפך, הוא אומר ש:
-לעולם לא יהיה טוב, כמו שהיה פעם
אח אח כמה טוב
וכמה נהדר
כמה טוב היה פה
כשלא היה דבר.
איזה חום וכייף
בתוך צריפון דולף
גשם, רוח , כפור
עוני ומחסור.
בקיץ להט-חום, ובחורף קר
אין דבר.
אח אח כמה טוב
וכמה נהדר
כמה טוב היה פה
כשלא היה דבר.
שמלה אחת יפה
בשביל כולנו לחופה,
מטליות נחטוף
רגליים לעטוף.
אותה חולצה בחוֹל ובשבת
מה אכפת.
אח אח כמה טוב
וכמה נהדר
כמה טוב היה פה
כשלא היה דבר.
בתוך צלחת פח
בצלצל קטן מונח,
זיתים שחורים שלושה
חצי ביצה קשה.
אכלת את האוויר ושתית שיר
כה כביר.
אח אח כמה טוב
וכמה נהדר
כמה טוב היה פה
כשלא היה דבר.