אלמוג, הכשרה צעירה - 1979

חברי ההכשרה למדו בקיבוץ ובבית הספר החקלאי בעיינות.
בנוסף עבדו בקיבוץ בענפים השונים.
צוות הנוער: שירלי ברקן, מושיקו כהן, יונה גורן, גורי מיר, שמוליק שחר, ליטו גרוסמן, מיקי קראוס.
                              
מה עושים האלמוגים  
לימודים והוראה  
עבודה
המצב החברתי

קטעים מתוך "עלעלי אלמוג" - עלון ההכשרה: עלון 1     עלון 2      עלון 3
  
לימודים והוראה
ישיבת צוות הנוער -  9.11.1979
סוכם כי הלמודים יתחילו רק לאחר חודש ימים לשהות הנוער כאן או אף מאוחר יותר.
 
ישיבת צוות הנוער  - 28.11.1980
שרגא יתחיל ללמד בשבוע הקרוב, ביום ג`. תהיה חלוקה לשתי קבוצות.
יש צורך להגביר את הדרישות בתחום הלמידה כדי שהחניכים יוכלו להתקדם.
 
ישיבת צוות הנוער  - 13.02.1981
מוצע כי הלימודים יתקיימו רק בימי רביעי, חמישי ושישי.
 
ישיבת צוות הנוער - 06.03.1981
עדיין קשיים בלימודים בימי ראשון ושני. יש לדאוג למורה לחשבון. מוצע: ניר מאיר.
 
עבודה
ישיבת צוות הנוער - 09.11.1979
הוצעה תכנית שיבוץ החניכים לענפים כדלקמן:
רפת: 1 בנים, 1 בנות
קירור: 1 בנים, 1 בנות
פרדס: 2 בנים
אבוקדו: 1 בנים
מטע: 2 בנים
משתלה: 1 בנים, 2 בנות
נוי: 2 בנות כותנה: 1 בנים
שירותים: 3 בנים.
תחילת העבודה בענפים יום שני 19.11.1979. יום העבודה שש שעות.
 
ישיבת צוות הנוער  - 26.12.1980
הוחלט שבני הנוער ישתתפו בתורנויות בחדר האוכל ובמטבח בערבי שבתות ובשבתות. התורנות תהיה לכל נער/ נערה אחת לחודש.
 
המצב החברתי
קצת קשה! אך המצב מסתדר - מיקי, זהבה וענת 04.01.1980
אנחנו קבוצת נערים ונערות אשר הגענו מכל קצוות הארץ ולא הכרנו זה את זה לפני כן. על כן חששנו שמא לא נתאקלם ונסתדר בינינו. אך לאט לאט הזמן עושה את שלו ומתחילים להיווצר הקשרים -  מנסים להתגבש על אף כל הקשיים.
בחרנו באלמוג כשם לקבוצתנו. שאיפותנו ומטרותינו הם להיות חברי משק ובעוד שנה שנתיים, שכל אחד מהקבוצה ינהל את הענף בו הוא עובד. השאיפה הגדולה ביותר היא להוציא רשיונות נהיגה על טרקטורים.
אנו מנסים ורוצים מאוד להיות חברה מגובשת ולפעמים אפילו לצאת קצת החוצה, לעיר, להחליף את השגרה.
אנחנו מעונינים לקיים מסיבות ופגישות עם חברת הילדים ולהרגיש כחלק מהם. כמו כן, בעתיד, היינו רוצים לעסוק בחוגים אשר אינם ניתנים להתבצע כאן במקום, כגון ג`אז ובלט.
כיום אנחנו קבוצה של 15 חבר`ה ורוצים לגדול כמה שיותר מהר, כי ברגע שהקבוצה מגובשת ומוסיפים עוד ילדים, אז החברה מתפרקת שוב.
הרגשתנו במשק מיום בואנו היא בינתיים הרגשת זרות, כי עדיין לא נוצר הקשר עם חברת הילדים.
מופעלים עלינו לחצים מצד המדריכים; אנו חושבים כי זה קשה מדי בשבילנו להחליף אורח חיים, כלומר שינוי מקום והרגלים חדשים. אולי היה טוב יותר אילו הלחצים היו נוצרים בהדרגה ולא בבת אחת.
בתקופה האחרונה התרחשו מספר תקריות לא נעימות, שגרמו למצב רוח רע והרגשה לא טובה. אך בזכות היחס של המדריכים כלפינו, מתחילים אנו להתגבש והתנהגותנו משתפרת. בשלב מסוים חששנו שהקבוצה תתפרק, אך להפתעתנו המדריכים לא התייאשו והמשיכו להדריך אותנו כרגיל.
לסיום, אנו מודים להם בשם כל קבוצת אלמוג על היחס הטוב שקיבלנו ומקווים שזה יימשך כך.
בשם כל קבוצת אלמוג
  
ישיבת צוות הנוער  - 28.11.1980
אין שינויים בשבוע האחרון. היו כמה אירועים בלתי נעימים, יחד עם זאת הייתה פעילות חיובית עם הדר ומיקי.
נמסר על נסיעת החברה לשישי שבת להתארח אצל חברת הנוער בבית קמה. בשבוע הבא יצאו הנערים לחופשת חנוכה החל ממוצאי שבת ועד יום שלישי בערב.
 
ישיבת צוות הנוער  - 26.12.1980
פעילות בערבים עדיין אינה עונה על הנחיצות בחברה. סוכם כי שירלי ומיקי יעשו מאמץ להרחבת מעגל החברים אשר יסייעו לפעילות בערבים בחברת הנוער.
 
ישיבת צוות הנוער  - 13.02.1981
המצב החברתי רעוע. נוצרים מתחים בין חברי הקבוצה. קיימת הרגשה של עייפות, התשה וזניחה. מושיקו מקבל על עצמו להימצא יותר בגבעת הנוער בשעות הפנויות.
תכנית שבועית:
יום ראשון - שיחת קבוצה
יום שני - דוד ששון + סרט
יום שלישי - שיחה עם מיקי עופר
יום רביעי - הכנות לפורים
יום חמישי - הכנות לפורים
יום שישי - מסיבת פורים בקבוצה
יום שבת - מנוחה
 
טיול שבת:
הטיול יתקיים לאזור עמק איילון ושפלת יהודה. אחריות - גורי, מדריכים - שירלי ומושיקו.
 
ישיבת צוות הנוער - 27.02.1981
פעילות ערב:
יום ראשון - חזרה מחופשה
יום שני - סרט
יום שלישי - שיחה עם מפלג הנוער
יום רביעי - כדורגל
יום חמישי - נסיעה לתחנה המטראולוגית
 
ישיבת צוות הנוער - 06.03.1981
תכנית פעילות שבועית:
יום ראשון - מסיבה פנימית
יום שני- דוד ששון העשרה + סרט בערב
יום שלישי - שיחה עם חברי הקבוצה
יום רביעי - כרמלה ממפלג הנוער
יום חמישי - שיחת קבוצה
יום שבת - טיול
החברה תצא לביס שדה ב - 29.03.1981 - 31.03.1981 בקצרין.
 
ישיבת צוות הנוער - 13.03.1981
המצב הכללי מתדרדר. אין משמעת פנימית, אין קמים ללימודים.
מוצע:
ב. תתקיים שיחה משותפת של כל החברה יחד עם צוות הנוער ומירה שפריר (מעליית הנוער), בשיחה ימסרו הסדרים להמשך קיום החברה.
ג. נערים/ות אשר יוציאו עצמם מהמסגרת יהיה עליהם לעזוב את המשק.
 
ישיבת צוות הנוער  - 20.03.1981
בדרך כלל מצב החברה בשבוע האחרון רגוע, אין מתחים מיותרים. בשבוע האחרון הפעילות יותר מסודרת ואין כל ספק שפעילות זאת גרמה להטבת מצב החברה.
קיימו מסיבת פורים במצב רוח מרומם.
תכנית שבועית:
מוצאי שבת - ערב חופשי + תקציב מיוחד
יום ראשון - שיחת קבוצה
יום שני - סרט
יום שלישי - לימודים
יום רביעי - גיוס לבננות, מסיבה
יום חמישי - לאחר עיינות, מסיבה
 
ישיבת צוות הנוער  - 03.04.1981
סיכום בית ספר שדה:
הסיכום חיובי ביותר, התנהגות הנערים הייתה טובה ביותר. בין כל הקבוצות נחשבה קבוצת אלמוג לטובה ביותר. כל הנערים/ות יצאו בסיפוק רב.
 
ישיבת צוות הנוער  - 06.05.1981
מאז חופש הפסח חלה אי יציבות של הנערים בקבוצה. חלקם מעונינים לעזוב וחלק אינם מוצאים את דרכם. במהלך הדיון הביעו חברי הצוות את דעתם כי יש להמשיך מסגרת קבוצתית עד ל- 01.08.1981.
מוצע כי המסגרת המחייבת תהא בנושא העבודה והתנהגות כללית. בימי שישי יהיו ימים חופשיים מעבודה.
תכנית יום שישי תכלול:
א. ריכוז לימודי למשך שלוש שעות. שעות אלו יינתנו על ידי שרגא, נוקי וגורי.
ב. ריכוז חברתי על ידי מושיקו, שירלי ויונה.
ג. פעילות בחצר ההכשרה - ניקיון ושיפורים.
טיול מסיים:
הוחלט לאשר ולהגיש הצעה תקציבית למזכירות ולעליית הנוער.
 
ישיבת צוות הנוער  - 24.10.1980
תיקונים שיפורים בפינת הנוער:
א. מועדון - סוכם על הקצבה של 2000 שקל לשיפור המועדון ורכישת פטיפון ושני רמקולים.
ב. שבילים ונוי - יוצע במסגרת תכנית השקעות.
 
אימוץ נערים:
פרוייקט חג השנה:
לקראת סיום שנה ראשונה להמצאות ההכשרה בקבוצה יכינו הצוות וחברי ההכשרה חגיגה. תקציב לחג 2,000 שקל (כולל הדפסת חולצות).
 
אלמוג - סוף סוף חלק יפה מהנוף - שירלי ברקן   01.10.1980
קבוצת אלמוג מונה כיום 17 חניכים: 5 בנות ו - 12 בנים. זכות הראשונים שמורה לחמישה בנים, שנמצאים כאן כעשרה חודשים. על מה שעבר על הקבוצה - המשברים בעיקר - כבר סופר ודווח. כיום יש לנו סיפורים קטנים יפים, אבל גדולים במשמעותם לגבי בניית קבוצת ההכשרה.
ראשית יש לציין את ההשתלבות היפה של החבר`ה, בעיקר הבנים, בענפים וזאת לאחר לידות קשות ולא פעם הרמת ידיים וויתור של מרכזי הענפים וחברי הצוות על הרעיון לשלב בתוכם נער/ה מההכשרה. הרבה סבלנות, שיחות, עידוד ולא פעם עונש קטן, הם סוד ההצלחה של הקליטה ועל כך אפשר לשמוע מפי אנשי המטע, הבננות, הנוי, שילטקס, פרדס ועוד, שהיום כמעט ולא יכולים בלי... הנוער. ומכך כולנו יוצאים נשכרים.
תקופת החופש הגדול הייתה תקופה יפה ומשקמת לקבוצה המתחדשת. רוב החבר`ה בילו כשבועיים כל אחד בביתו. טיפחנו את אזור ההכשרה בעזרת צוות הנוי. בחורשה לידנו נבנתה פינת קיץ שכללה ערסלים, שולחנות וספסלים, ושם בילו החבר`ה את לילות הקיץ החמים.
ארחנו את קבוצת הנערים היהודים מאנגליה ששהתה בקבוצה כשבועיים. ערכנו להם קבלת פנים יפה, שכללה כיבוד, שירה ומשחקים והרבה דיבורים בעזרת הידיים.
הקייטנה שילר - מעוז חיים שהייתה גולת הכותרת של הקיץ, השאירה הרבה חוויות ורשמים הן לנערי מעוז חיים כשהתארחו אצלנו והן לנו כשהתארחנו שם. בסך הכל היינו שישה ימים ביחד. יותר פרטים נפרסם בעלון של אלמוג שייצא בקרוב.
נשארו עדיין מספר דברים חשובים שעלינו לשפר וכאן אנו פונים לעזרת החברים. חשיבותו של מפעל קליטת הנוער ידועה לכולנו, אך לפעמים קיימת נטייה לשכוח ולעבור לסדר היום, בעיקר בגין טרדות יום יומיות קטנות. ההכשרה היא של הקבוצה כולה ולא רק של צוות ההדרכה...
מיקי ואני מנסים כמיטב יכולתנו לתת תכנים לשעות הפנאי הארוכות, אך זה לא מספיק וכאן עזרת החברים והחברות יכולה להביא תועלת רבה. נושאי הפעילות שאפשר להגיש לחבר`ה הם מגוונים ורחבים, החל בחוג ציור, ספורט, שירה, ריקודים, וכלה בהרצאות מעניינות מלוות בשקופיות, מכל הסוגים. זהו פתח לכל אחד ואחת להכיר יותר מקרוב את הצד היפה של הנוער וליטול חלק במלאכת הקודש.
עניין המשפחות המאמצות - מארחות עולה יפה מאוד אצל חלק קטן מכלל הקיבוץ. זהו תנאי כמעט בלעדי לקליטת הכשרה בקיבוץ וערכו של אימוץ - אירוח זה חשוב ביותר. אך משום מה מורגשת אי היענות מצד החברים לקיימו. אמנם זה נכון שחלק מהמשפחות המאמצות נפגעו והתאכזבו בעקבות עזיבות של נערים ונערות שהיו במשפחות כמעט בני בית ונראה היה כאילו הכל בסדר ובעקבות זה באו גם התקווה שהקליטה אכן נעשתה והופ... הכל מתמוטט.
גם לנו, כצוות שעוסק בטיפול היום יומי זה קשה מאוד, אך לא מאבדים לרגע תקווה, אלא נותנים הזדמנות למספר מצומצם נוסף של חניכים שמחכים בתור (ובתור מחכים אלפים) לבוא לקיבוצים. אין להתייאש ולהרים ידיים, כי אי קליטה, ברוב המקרים היא לא באשמתנו, אלא נובעת מסיבות הרבה יותר יסודיות ורציניות וודאי שהדבר לא קרה בגלל המשפחות המארחות, כך שהן לא צריכות לחוש בשום רגשות אשמה.
ברור לנו שמאמץ משותף, בעיקר של צוות המדריכים והמשפחות המארחות, בתוספת פעילות בחוגים והעסקה נאותה בשעות הפנאי, ימנעו עזיבות ותחלופה מהירה בקרב החניכים.
ובעניין קליטת הבנות: אני זוכרת מצב, כשההכשרה הקודמת, שהייתה אצלנו לפני מספר שנים, עמדה לסיים. במספר בתי ילדים שאלו המטפלות את עצמן: מה נעשה בלי הנערות? איך נסתדר? מי יעבוד? - כיום המצב הפוך. אנו נתקלים בקושי להכניסן לצוותים המסודרים שמורכבים אך ורק מחברות וכל תוספת היא גלגל חמישי בעגלה. כל זה נכון רק בהתחלה, עד שהבנות תופסות את העסק ולאחר מכן משמשות הן מחליפות נאות כשמתעוררות בעיות בסידור העבודה...
ומה בלימודים? - השנה יחול שינוי במתכונת הלימודים כדלהלן: 4 ימים בשבוע ילמדו כשעתיים עד ארוחת הבוקר, יום אחד יהיה יום לימודים מרוכז בבית הספר עיינות שיוקדש ללימוד מקצוע ויום אחד יום עבודה מלא. גם בצוות ההוראה יחולו מספר שינויים: ג`יני טמיר שלימדה עד כה אנגלית תוחלף על ידי שרגא רוזנבאום לכשיחזור, נוקי גולדפישר תתרום את חלקה אף היא. עוזבים אותנו: רונן מיר, אנק עפר ורמי קורן וממשיכים ללמד יונה גורן וגורי מיר. לכל העוזבים תודה רבה ולמצטרפים - בהצלחה.
התחלנו לבנות פינת חי וכל מי שיוכל לתרום לנו חיות מכל סוג שהוא - יבורך.
ולסיכום - השנה לא נפתחת אפילו הכשרה צעירה אחת בכל התנועה הקיבוצית - מצב עגום למדי שמעורר הרבה שאלות ותהיות. קבוצת שילר זוכה להרבה הערכה ותשבוחות על המסורת העתיקה של קליטת הכשרות צעירות. כיום יש בסך הכל שישה קיבוצים שעובדים עם הכשרה צעירה. הבה נשמש דוגמה ומופת לשאר הקיבוצים, אך נזכור, לא די ששניים שלושה אנשים יעסקו בהם, אלא כל הקבוצה יחד.
                                                   
על עצמנו
אנו מבקשים רק יחס הוגן - קבוצת אלמוג
לפני כשנה וחצי הגענו לקבוצת שילר. ברחנו מהפשע, מכל הסובב אותנו. בחרנו בדרך שאנו חושבים שתמנע מאתנו התדרדרות ותעזור לנו לבנות את חיינו מחדש.
השקענו ימים בעבודה, נהנינו וגם למדנו הרבה דברים חדשים. למדנו מהי משמעת עבודה, השכמה מוקדמת בבוקר, אחריות. על כל אלה יכולים להעיד מרכזי הענפים.
כעת אנו עומדים על סף גיוס ומתכוונים לצאת מפה ברוח טובה ובציפיות להמשיך בקשר עם הקבוצה במשך שירותנו הצבאי. בימים אלה אף חל אצלנו גיבוש חברתי והתחלנו להרגיש שאיננו יוצאי דופן בתוך אוכלוסיית הקבוצה.
אך לצערנו התעוררו בעיות דווקא מצד המשק, בעיות המעמידות בספק את עצם קיומה של ההכשרה הצעירה כאן ואת כל ההישגים שהקבוצה ואנחנו נגענו אליהם.
המשק הזמין קבוצת מתנדבים שהיא גדולה מכפי יכולת הקליטה של הקיבוץ ובעיה זו מנסים לפתור על חשבוננו. פינו אותנו מחדרינו וצופפו אותנו בשני בתים. בנוסף לכך גרים איתנו שני חיילים שאימצה הקבוצה.
מגורי ההכשרה הפכו בשל כך להיות מעין אכסניה והעניין הזה מכאיב לנו, כי אנחנו מרגישים שאנו כוח בעבודה והיינו רוצים שיכבדו את זכותנו למגורים ראויים לשמם.
דבר נוסף שמכאיב לנו מאוד הוא שכל פועל הבא לעבוד מספר ימים במשק, בין אם הוא ערבי או יהודי, משוכן באופן אוטומטי במגורים שלנו.
היינו רוצים לשמוע בעניין זה את קולם של מרכזי הענפים ושאר החברים שאיכפת להם בקשר להמשך חייה המסודרים של ההכשרה הצעירה.
בתודה - קבוצת אלמוג
 
אנחנו בישלנו את הארוחה - קבוצת אלמוג  
עלים  14.12.1980
בודאי הרגשתם שביום רביעי בשבוע שעבר נסעו כמעט כל עובדות האקונומיה, הבישול וחדר האוכל לרעות בשדות זרים, כלומר לראות מה נשמע בתחומים אלה בקיבוצים אחרים. לא נספר כאן איזה מטבחים גדולים ואיזה חדרי אוכל יפים שראינו - הרי אין סיכויים, שתבנו לנו דברים כאלה...
לא נספר גם מה ראינו בצלחות כי לא תאמינו שאצלנו זה יותר טוב. רק נביא רשימה של חברי ההכשרה הצעירה שבזכותם לא נשארתם רעבים באותו היום:
הי!!! מה נכין פה?
מיקי, בוא הנה רגע!
מיקי, זה לא כל כך הולך.
נו! יאללה! בוא נעשה צ`יפס - ונגמור עם זה.
שירלי - אני זקוק לירקות
נו, אין זמן.
טוב - אז כל החברים יקבלו כאבי בטן.
אני לא מצפה שיבואו לאכול -
כל האוכל יישאר - וזה יהיה הפסד.
חברה, אל תתרגשו: אתה גש להכין את הבשר
את את החצילים
נו, יאללה חברה, זמן!
מיקי, ואם יהיו פשלות?
אל תדאגו, הכל יהיה טוב, הרי אני טבח מומחה.
מיקי, איך זה נראה?
מיקי, תעזוב את זה ונלך לעבוד כרגיל.
הי! מהעוף יש ריח כל כך טוב!
האורז משגע - כל הכבוד!
נו, אז אנחנו נהיה טבחים?!
מיקי, צ`ופר - אנחנו מכינים לנו צ`יפס.
 - שיהיה כך.
- מה כל ההמולה? הצ`יפס מיועד לנו!
- טוב, תיקח, מה נגיד?
כשאכלנו, שירלי, מיקי, כולם נהנים מהאוכל ודבריה של טובה כה מעודדים... תודה לך טובה. המחמאות היו במקום. תודה לכם חברים וילדים שגמרתם את כל האוכל.
להתראות ביום הבישול הבא
 
קטעים מתוך עלעלי אלמוג - עלון ההכשרה
עלון מספר 1
 דבר המדריכים - שירלי וליטו
בשעת כתיבת שורות אלה, חלק מהחניכים אשר רשמו רשימות אלה בעלון זה אינם נמצאים עמנו בהכשרה, לצערנו קבוצתנו עברה קליטה קשה והתרחשו מספר אירועים לא כל כך נעימים אך נקווה מהיום לחיים שקטים ורגועים.
כיום אנו קבוצה קטנה אך באיכות טובה, אשר מסוגלת ויכולה לקלוט עוד נערים ונערות ולגדול לחברה מגובשת ובריאה.
עלון זה הוא עלון ראשון לקבוצת אלמוג, בו נערוך היכרות אישית קצרה עם כל נער ונערה. נקווה שבעתיד יצא עלוננו מדי חודש או חודשיים ובו נוכל לדווח על מעשינו, הישגינו, חוויותינו, ודרך היקלטותנו בקבוצת שילר.
עברו שישה שבועות מאז נפתחה ההכשרה וכבר הספקנו הרבה: אנחנו כמדריכים מכירים אישית כל אחד ואחת ונוכחנו לדעת שמי שנשאר כאן אתנו היום כוונותיו טובות ורציניות.
בקבוצה עצמה נוצרו קשרים יפים בין החניכים שאך אתמול היו זרים זה לזו והנה היום – חברים טובים.
ממקומות העבודה מתקבלים דיווחים טובים למדי.
במסיבת חנוכה נטלנו חלק בתערוכת החנוכיות וזכינו בפרס הראשון עבור החנוכייה היפה ביותר.
החניכים עצמם אומצו על ידי משפחות הקיבוץ ונרקמים אט אט יחסים יפים אשר תורמים להרגשה טובה והרגשת שייכות למקום.
כמו כן נערכות פעילויות וחוגים בערבים כגון: ריקודי עם, ציור, קרב מגע, ספורט, אש לילה, משחקים חברתיים והרשימה לעתיד ארוכה. וזו ההזדמנות להודות לכל החברים והחברות שנוטלים חלק בהנעמת זמננו. בחרנו בועדת חברה, אשר מונה שלושה חניכים שמתפקידה לקדם ולשפר את המצב החברתי להשתדל לשמור על הקבוצה מפני כישלונות וכן לנסות לפתור בעיות העולות בחיי היום יום.
זוהי רק תחילת הדרך ונותר לנו עוד הרבה מה לעשות. המאמץ הנדרש הוא יום יום, שעה שעה, אך לבסוף יישא פרי ונוכל להתגאות בהישגינו בכל מקום והזדמנות.
ולכל האלמוגים - עלו והצליחו.
 
מכתב גלוי להכשרה צעירה - יונה גורן, מורה
ברגשות מעורבים אבל בהחלטה נחושה החלטתי להיחלץ לעבודה עם הכשרה צעירה. אמנם לא הורגלתי לעבודה בגיל זה, החניכים שלי היו צעירים יותר וגם חיים במסגרת חברתית אחרת, אבל קסם לי האתגר לעשות משהו רציני יותר, משהו לא שגרתי, לעשות למישהו אשר זקוק לעזרתנו ומוכן והוא רוצה בכך.
אתם באתם למקום חדש אשר לא הכרתם קודם, מקום בו אתם צריכים לחיות, לעבוד, להנות מכל שהמקום מוכן להעניק לכם, ואכן נעניק לכם סביבה מחנכת לקראת חיים המושתתים על ערכי עבודה, הגינות, יושר, אמת והשכלה.
אמת הדבר שזוהי צורת חיים או יותר נכון מסגרת חיים עם עקרונות של משמעת, פעולות ויוזמה. היא נותנת הרבה אבל דורשת הרבה מכל האוכלוסייה בין שהם חיים כאן מזמן ובין שהם באו לא מזמן, והכוונה גם אליכם.
אם ברצונכם ברצינות ליצור חברה על פי עקרונות אלה שהזכרתי לעיל, דעו – אנו נמצאים לרשותכם, אנו רוצים לשמור עליכם מפני גורמי חוץ מסוכנים אשר לצערנו שולחים ציפורניים ומטילים חסותם על מי שאיננו מחוסן דיו נגדם. אנו רוצים לחסן אתכם ללמד אתכם למענכם ולמען הזולת.
היו ערים ורציניים. אל תחכו שיגישו לכם הכל על מגש הכסף, גלו יוזמה, חשבו על מיני פעילויות חברתיות בשטח העבודה, היצירה, להעשיר ולגבש חברה בריאה בתוכנו ובוודאי נבוא כולנו על שכרנו.
 
התאקלמותי בקיבוץ - דני שוורצמן
שמי דני שוורצמן ואני בן 16. אני עובד במשתלה, לא מרוצה כל כך מהעבודה, אבל אני מקווה שבמשך הזמן המצב ישתפר ואוהב יותר את העבודה. אני מת לנהוג על טרקטור אבל בינתיים לא מרשים לנו, למרות שאני מנדנד לבורי ולמדריכים כל הזמן. החברים בקבוצת אלמוג בסדר ואני מקווה שנקבל במשך הזמן אפטרים ונוכל לבלות קצת בעיר.
יש לי משפחה מאמצת – משפחת אוקו ואני מרגיש כמו בבית ומאחל שיהיה יותר טוב עד השנה הבאה.
 
מזל עזיזה
ביום הראשון שבאתי לקיבוץ אני המתנתי לידידה בשם מיקי, כי אותה הכרתי ביום הראיון. אחר מכן המדריכים אמרו לי לבוא למועדון ושם כל החבר`ה של ההכשרה הייתה. אני הרגשתי את עצמי בודדה כי הכל היה חדש בשבילי למשל, החבר`ה שהכרתי, המדריכים, המורים וכו`.
המדריכים בערב נתנו לנו הרצאה וחילקו לנו ענפים שונים. אני למשל נתנו לי לעבוד בנוי ולצערי הייתה העבודה משעממת אותי. אחרי שבועיים המדריך העביר אותי לבית קירור, אני נורא התרשמתי גם מהעבודה, כי היחס שקיבלתי מצד החברים הוא טוב.
 
לאחר חודש וחצי - זהבה ויצמן
שמי ויצמן זהבה . אני גרה בדימונה. למדתי בקיבוץ כברי, היום אני נמצאת בקבוצת שילר וכוונתי להישאר לצבא.
עבדתי בתחילה במשתלה ואחר מכן עברתי לעבוד בנוער - במחסן, אני עוזרת לשירלי. אני מאוד נהנית לעבוד עם שירלי ואני מתכוונת להישאר לעבוד איתה.
 
פביאן
שמי פבי ואני בן 16 ו-7 חודשים. באתי לקיבוץ כי אני אוהב את החיים האלה. אני עבדתי בהתחלה במטע והיה לי טוב שם.
לאחר מכן העבירו אותי לבית קירור. אני נוסע על טרקטור ומתקן ארגזים. אני מאומץ אצל דוד בראון ומקבל יחס טוב ויפה. אני מתכוון להישאר בקיבוץ גם לאחר הצבא.
 
יצחק אללוף
שמי אללוף יצחק , אני גר בהרצליה. אני באתי לקיבוץ מפני שאני אוהב את החיים האלה, הם מעניינים אותי.
אני הופך כאן להיות עצמאי ואת זה אני אוהב. העבודה בבננות מעניינת אותי, קצת קשה אבל מתרגלים ואז כבר לא קשה. הזמן עובר מהר.
 
אני בקיבוץ - מיקי
שמי מיקי . מקום מגוריי: ירושלים. גיל: שש עשרה וחצי. לפני שהגעתי לקיבוץ עבדתי בחנות למגפי בוקרים. לאחר מכן החלטתי להגיע לקיבוץ להכשרה צעירה. בהתחלה כולם היו ביישנים. היה קצת קשה להתרגל לחיים פה אבל לאט לאט הכל מסתדר. התרגלנו אחד לשני. התגבשנו פחות או יותר, ארגנו פעילויות, חוגים, מסיבות וכו`.
אני עובדת בקיבוץ בבית ילדים, לפני כן עבדתי בנוי היה נחמד אבל קצת קשה. כעת אני מרוצה מהעבודה ונהנית לעבוד עם הילדים. אני עובדת לא בגלל שלוחצים עלי או שזאת חובה לעבוד, אלא אני עובדת ונהנית מהעבודה.
מדי פעם אנו יוצאים לטיולים, וא"ש לילה וזאת חוויה לא נורמלית. המגורים שלנו יפים, אנחנו 2 בנות בחדר והחדר נקי ומסודר תמיד.
שאיפותיי הן: להוציא רשיון נהיגה על טרקטור. לנהל את הענף שבו אני עובדת. לסיים את השנתיים, להתגייס לצהל ולחזור שוב למשק, להיות חברת קיבוץ ולהקים משפחה.
היחס שאנו מקבלים פה במשק מצד המדריכים ובכלל מחברי הקיבוץ הוא טוב, חוץ מכמה לחצים פה ושם אבל מסתדרים. במשך הזמן יהיו לנו מסיבות עם חברת הנוער של הקיבוץ ונוכל להעביר ערבים מוצלחים.
 
קצת על עצמי - יפה אסרף
שמי יפה אסרף , אני נערה בת 16 ומקום מגוריי שהיה עד לפני חודש וחצי - בהוד השרון (רמתיים), כיום אני נמצאת בקבוצת שילר.
כשהגעתי לקיבוץ נורא התרגשתי כי לא ידעתי מה עושים ואיך מתנהגים שונה בין העיר והקיבוץ, כי ראיתי את ההבדלים שבקיבוץ זה די נחמד ואנשים נחמדים מאוד.
בימים הראשונים כשהגעתי להכשרה עבדתי בכותנה, יום ברפת, וכל יום עבדתי במקום אחר. זה דווקא עבודות מעניינות אבל עבודה אחת שבאמת מצאה חן בעיניי זאת העבודה שאני כבר עובדת בה שבועיים ומקווה להמשיך, זה בבית הילדים. נורא נחמד לעבוד עם הילדים, וגם עם הגננת והמטפלות נורא נחמדות, ובינתיים זהו אין לי יותר מה לספר עוד, אז להתראות בעיתון הבא.
 
השתלבותי בקיבוץ - גבי אקווה
שמי: גבי אקווה . מגורים: ראשון לציון. באתי לקיבוץ לנסות לי דרך בחיים שאולי תמצא חן בעיני לעתיד. אומר את האמת, לא כל מה שחשבתי על הקיבוץ היה כך, אולם לבינתיים לומדים ונכנסים לשגרת העבודה ושאר מעשים שצריכים להיות בקיבוץ, אשר בעיר לא הייתי רגיל אליהם.
היום אני עובד במטע (נשירים), אני מרוצה מהעבודה באופן כללי חוץ מדברים שצריך להתרגל אליהם, כמו למשל, לקום בבוקר או להתאפק לא לעלות על טרקטור שעומד בצד וקורא לך לעשות סיבוב.
אני מקווה שאגמור פה ביחד עם כל ההכשרה ושנצליח כולנו, כולל גם את הקוראים.
 
אלי אגו
שמי: אלי אגו . מקום מגורי: קריית אתא. באתי לקיבוץ במטרה להיות במסגרת. לעת עתה המסגרת שאני נמצא בה היא די טובה, ברוך ה`. אני מתאקלם לחברה והחברה מסתדרת די טוב. אצלנו בהכשרה הקבוצה בהתחלת הדרך הטובה.
אני עובד ברפת וענף זה הוא טוב. אני מוכן לעבוד בו מכל הלב למרות שאף פעם לא אהבתי לעבוד. אני חושב שהיחסים שלנו עם המשק הם טובים. יש לכל ילד הורים מאמצים. ההורים עוזרים הרבה לנערים להתאקלם לחיי קיבוץ ולחיים במסגרת. החיים בהכשרה הם קלים למי שמעוניין בהם, אם זה לקום בבוקר בשעה שש וחצי ללימודים אחרי ששלוש שנים לא למדתי. זה מעניין ללמוד ולחזור לספסל הלימודים אחרי תקופה ארוכה.
בהכשרה יש פעולות חוגים וטיולים קבוצתיים ועוד כמה דברים מעניינים. אני מקווה לטוב ומאחל לכולנו קליטה טובה.
 
נער חדש - יצחק סבאג
שמי: יצחק סבאג . אני באתי מהרצליה. אני חדש בהכשרה (אני כותב את זה 4 ימים שאני בקיבוץ). באתי לקיבוץ מכיוון שאני אוהב את החיים האלה. ביום הראשון שבאתי התרגשתי, כי לא ידעתי מה הולך בקיבוץ, איפה אני אעבוד ובייחוד איזה חבר`ה יהיו לי כאן.
הכרתי את החבר`ה כבר ביום הראשון ועכשיו שאני כבר בקיבוץ כמה זמן, אני ביחסים טובים איתם. למחרת היום נשלחתי לעבוד במפעל לגומי ושם אני בינתיים עובד. החיים בקיבוץ נורא מעניינים, קצת משעממים אבל אפשר להסתדר. אני קם בבוקר בשעה חמש וחצי, לומד שעתיים, אוכל ארוחת בוקר והולך לעבוד. זה נראה סביר אבל בימי שבת אני קם בשעה 8 וזה לפי דעתי לא בסדר. אני יוצא הביתה פעם בחודש - לא נורא.
אין לי יותר מה לכתוב, בגלל שהותי הקצרה בקיבוץ, אבל אני מקווה שיהיה בסדר.
 
כמה מילים - יוסי
שמי יוסי , אני גר בנתניה ואני בן 16. באתי לקיבוץ - קבוצת שילר ואני עובד בפרדס. קמים ב-6 בבוקר, לומדים שעתיים, עובדים 6 שעות. אחרי הצהריים יש חוגים ויש כאן משמעת חזקה מדי לפי דעתי. אני לא אומר שאני ילד טוב ירושלים, אבל משמעת כמו בצבא זה לא הכי נעים וגם לא אומר שכאן גאונים. מה שטוב שהמדריכים מבינים אותך ותמיד מנסים לעזור לך.
 
עלון מספר 2- פברואר 1980 [קטעים מתוך]
 
מה רוצים מאיתנו??? - אלי ואיקו
על הבוקר בשעה שש ליטו בא מיד, כולם בלי הרף קמים בלי חשק למועדון מיד. ובכיתה מחכה מורה מאוד נחמדה וטובה. בלימודים כל הבנים מדברים ומשחקים והמורה בלי מאמץ את ליטו מזעיקה. באלאגן בכיתה חלף, לארוחה מיד. וכבר באוכל בלי כל תוקף האוכל נעלם כי צביקה שם נכנס. אחרי האוכל כולם עם מרץ רצים לעבודה. וכבר ברפת אלי הגבר נושק שם לפרה. אי שם בשטח במקום פתוח עומד לו איקו על מתקן, קוטף לו פה קוטף לו שם והאבוקדו נעלם. אחרי זה תיכף שניהם במרץ רצים להכשרה וכבר באופק נראה שם גבר, מי זה אם לא אלי הרפתן. אל החדר נכנס הגבר עם ריח של פרה, צועק לאיקו: מו, מו, למקלחת מיד. וכבר בחדר מחכה לו ליטו עם מגב ביד, מביט אל איקו במבט ואיקו כבר קלט. צועק לאלי: מדוע החדר לא נוקה? מחייך לו אלי ואומר: שטוף אותו אתה. (שיא החוצפה!!!).
 
נערה חדשה בהכשרה - סימה כהן
בהיכרותי את בנות ההכשרה הן נראו לי נחמדות ועליזות כך שלהכיר אותן היה לי קל ונעים. התרגלתי לאט לאט להכיר את המסגרת, החברה והמדריכים. גם את הדרך לחדר האוכל, היה קשה מאוד להגיע אבל מתרגלים. מידי פעם יש שיחות במועדון בין החבר`ה לבין המדריכים, אני שומעת כל מיני בעיות שקורות. אני מקווה שלא אגיע אליהן בכלל.
נתנו לי עבודה בבית קירור ואנו עוסקים בפירות העונה. אני למשל עובדת במיון ובהפסקות אני והחבר`ה זוללים מעט מהפירות ונורא נחמד. לאחר גמר העבודה ניגשים למקלחות, מוציאים את כל האבק והלכלוך מהגוף בתוך המים החמים והנעימים. בשעה 17.00 נערכת בדיקת חדרים, בדרך כלל חדר של בנות תמיד מסודר ומקבלים הרבה מחמאות.
לחדר האוכל מגיעים, אוכלים כאוות ביטננו ושבעים וב-20.00 שיחה במועדון – בעיות השבוע. לאחר מכן רואים סדרות בטלוויזיה ולאחר גמר הסדרה - למיטות. בבוקר בשעה 6.00 ליטו המדריך צועק: בנות לקום. לוקחים את הילקוטים ולמועדון, שותים קפה ואוכלים קצת ביסקוויטים עד שהמורה יגיע ללמד. מכבים את הסיגריות ומתחילים את שיעור הצמחים.
טוב, הרגשתי בקיבוץ חוויה נעימה ומקווה שיהיה טוב יותר וכמו שאומרים: והגדת לבניך את כל אשר לך נקווה לספר בתנך לדורות.
ממני, סימה
 
חוויות מהשבועיים הראשונים שלי בקיבוץ - צביקה כהן
לפני שבועיים הגעתי לקיבוץ. בהתחלה לא התאקלמתי כל כך טוב אך כאשר חלף שבוע התרגלתי לחבר`ה והסתדרתי איתם יפה.
אני עובד במפעל ואני מסופק. קשה לקום בבוקר בשעה 6.00 אך מתרגלים כל יום. לאחר העבודה אנו עושים כל מיני פעולות, יוצאים לרחובות ועושים קומזיץ, רואים שלוש פעמים בשבוע טלוויזיה עד מאוחר ונהנים וכל זאת חלק מהחוויות הרבות שבקיבוץ.
 
כל ההתחלות קשות - ענת פרץ
שמי ענת פרץ , תושבת באר שבע עד לפני חודשיים. כיום אני נמצאת בקיבוץ.
האמת היא בהתחלה כשהגעתי למשק התלהבתי מאוד מהמראה ובייחוד כשאנשי המשק התייחסו אלי מאוד יפה וגם החברה בהכשרה. אבל, אחרי כן לא נקלטתי כל כך מהר, התנאים היו קשים. כשבאים מהעיר ורגילים לחופשות ופתאום נכנסים לחיי קיבוץ זה לוקח זמן להתרגל. גם העבודה הייתה קשה, עבדתי אז במשתלה אצל חיים קרישפין. בתחילה היו לי בעיות עזבתי את הקיבוץ ואחרי מספר ימים חזרתי, כי הגעתי למסקנה שאין כמו חיי קיבוץ. כיום אני מאוד מרוצה מהתנאים, מהעבודה ומרגישה שאני שייכת למקום. אני עובדת בבית תינוקות עם נירה כהן ואיריס רובינזון והעבודה מאוד נוחה.
יש לי הורים מאמצים, לאה ויוסי מוזס ואני מקווה שאתחיל לבקר אצלם מידי פעם.
ההכשרה בשלבי התגבשות התחלנו לצאת קצת לרחובות, יש לנו ערבי בידור וקומזיץ.
עוד דבר קטן, אני מודה למדריכים שירלי וליטו שפעלו ופועלים בחוזקה.
הכל כאן, מקבוצת שילר
 
גם לי יש מה לכתוב - ניסים בוהדנה
שמי ניסים בוהדנה , גרתי בקיבוץ צרעה קרוב לשנה. הרגשתי שם טוב מפני שבקיבוץ צרעה הייתי מאומץ וגרתי שם במעמד של מתנדב. יום אחד האבא המאמץ שלי רצה שאני אלמד מפני שבקיבוץ צרעה רק עבדתי אז החליטו לקחת אותי להכשרה צעירה. הגעתי לקבוצת שילר. בימים הראשונים לא הכרתי אף אחד מהחבר`ה וההסתגלות הייתה קשה מאוד. אחרי שבוע כבר הרגשתי כמו אחד מכל החברה.
יש לי משפחה מאמצת, מירטה ודוד אדרי ואני אוהב אותם מאוד. יש לי גם אחים, נירית, מאיה ונועם ואני מקווה שגם הם מרוצים ממני.
אני עובד בנוי ואני מרוצה מהעבודה ומשני הבוסים שלי, אילן טננבאום וחיים טנא.
בהתחלה הרגשתי שהמדריכים לוחצים עליי יותר מדי אבל, אחרי זמן קצר הרגשתי שהם צודקים ברוב התנאים שהם מתנים לנו. זה גם תלוי במצב רוח שלהם כאשר הם צועקים או צוחקים, אבל אני הפסקתי להתרגש מהצעקות מפני שהם צודקים. למשל, לפני שבוע הם יצאו איתנו לרחובות וקנו לנו פיצה וגלידה.
בקיצור, כל דבר וזמנו. לצערי יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל זה לא יוצא אז אני מקווה שבעלון הבא.
 
שמי ויקטור
 אני בן 16.5 וגר בכפר סבא, אני עובד במטע ואני מרוצה מאוד. אנחנו עובדים בגיזום עצים ובמערכת ההשקייה. כל התחלה קשה, בבוקר אנחנו קמים בשעה 6.00 לומדים שעתיים והולכים לעבוד. יש הפסקת אוכל וחוזרים לעבוד עד השעה 15.30. בערבים יש פעולות, משחקים ומעבירים אותה סבבה כזה. יש לי הורים מאמצים מצוינים וכשאני הולך אליהם אני משחק עם הילדים, שותים משהו, מדברים וזה כיף. אני מקווה לעתיד טוב יותר ושנגיע להיות גרעין מגובש.
 
עלון מספר 3 - יולי 1980
מכתב תודה - מקבוצת אלמוג
אנו מודים לליטו על:
שהדריך אותנו 5 חודשים
שעזר לנו בכל
שארגן לנו טיולים
שעשה לנו כיבוי אורות
שעשה לנו השכמה כל בוקר
ששיבץ אותנו לעבודות מתאימות לנו.
אנו מבטיחים שנזכור הכל ולא נשכח את העזרה שהגשת לנו במשך כהונתך כמדריך בהכשרה.
אנו מצטערים שעזבת אותנו, ליטו.
בצער ובתודה על הכל
 
איך התפרקה כמעט קבוצת אלמוג - איציק
מדוע התפרקנו והחלטנו לעזוב את המשק? כדי לעדכן אתכם אנו כאן 6 חודשים בערך. שירלי ומיקי החליטו לעשות לנו הפתעה בערב. הגיעה השעה ויצאנו במכונית לאיזה גן ברחובות שבו נערכה תערוכה קטנה של כלי נשק. אנו החלטנו שהמקום לא בשבילנו והתרגזנו מאוד מהעניין. המדריכים החליטו לקחת אותנו לרחובות לטייל ולאכול גלידה. הגענו, וכמה חבר`ה החליטו לא לרדת מהמכונית כי בעיר יבש. חזרנו בחזרה למשק, החלטנו לדון על העניין. ישבנו בחדר של אלי ודיברנו על הנושא. בבוקר קמנו ולא נכנסנו לכיתה ולא דברנו עם המדריך, רצינו רק את מירה המפקחת. מזכיר המשק הגיע למועדון ויחד עם הצוות החליטו לדבר על הנושא.
אלי התחיל לדבר ואמר מילים לא במקום, ואז גורי אמר לו שאם הוא רוצה הוא יכול ללכת מפה, מתוך כוונה לעזור לכל הקבוצה. איך שאלי קם כולם קמו אחריו ויצאנו את המועדון ועזבנו את המשק.
הרגשתי אחרי שעזבתי וההרגשה והרצון לחזור:
יום ראשון בבית היה ריב עם ההורים. דאגות, מה נעשה עכשיו. עצבני כל הזמן. לא יצאתי מהבית בכלל לא רציתי לדבר עם אף אחד. אחרי 6 חודשים במשק, התרגלתי לעבודה, לחברה ולרבים מחברי הקיבוץ. אין לי מה לעשות בבית, בעיר ובמקום שבו אני גר הוא לא בשבילי. החלטתי לחזור ולדבר עם המדריכים, אולי תהיה לי אפשרות לחזור להכשרה. הגעתי, דיברתי עם מיקי והפעם ברצינות. ההחלטה הייתה בידי שעכשיו אהיה בסדר ושלא יקרה עוד פעם דבר כזה ולחשוב על טובת הקבוצה.
מה קורה היום בהכשרה:
היום אנו חברה טובה שיודעים להחליט לטובת הקבוצה ומוסיפים הרבה למקום עליו אנו עומדים, כגון: במגורים, בגינה, ליד המגורים ובמועדון שלנו.
כשחבר טועה אנו מנסים לדבר איתו בשיחת קבוצה ואחר כך פונים למיקי. בחרנו וועדת קליטה שתעזור בקליטת החניכים והחניכות החדשים. אנו רוצים לקלוט עוד הרבה בנים ובנות ומקווים שנמשיך לתפקד בצורה טובה ומסודרת בלי הרבה בעיות. אני מאמין שלא נגיע למצב כזה שהגענו אליו. החברה הבטיחו הפעם להיות רציניים לתת להתגבש בצורה יפה ולהגיע ביחד לנחל, דבר שאני חולם עליו כל הזמן.
המדריך מיקי
התחלנו להתרגל למדריך, כעת הוא מבין את הראש שלנו ואנחנו מבינים את הראש שלו. כעת נוח לנו עם מיקי. הוא עוזר לנו בכל דבר אפילו בסידור האזור בו אנו חיים, כגון: גינות וסידור המועדון.
שירלי:
תמיד הלב הטוב שמבין את כולם ועוזרת לנו מאוד מאוד. כעת הכל עומד על מקומו. חזרנו לכיתות הלימוד והתחלנו ללמוד עם יונה. שעור ראשון בספר מרתק. אני מאוד מעריך את יונה שמנסה לעזור לנו בעניין הלימודים, אך לפעמים לא מבינה אותי שאני מת לישון.
 
חניכים חדשים בקבוצה - סלבה
שמי סלבה , הגעתי לכאן מבית שמש. עליתי מרוסיה ב -1973. לא נקלטתי היטב במסגרת בית שמש, לכן הגעתי לקיבוץ במטרה להיקלט בחברה ובהכשרה.