אולפן תופרות א`
אולפן תופרות ב`
שמות חברי הקבוצה
| עליזה אבוטבול אסתר אמסלם רוזטה שושנה אמסלם לאה ארביב דינה אשר אהורי סימון בוגדלר זהבה בוננו מרים בוננו שרה דויד פור מליה רחל דיאל יפה הרשבר אליס חזיזה פורטונה חלפון יונה חשאי בלה כהן | לאה כץ פרלה לובטין אילנה שולמית לוינגר הלן אילנה נאסי רבקה נהון לינה רחל נחיאסי שושנה עמרם רחל פאולדרינג בנימיני רינה קובאי פנינה קוביסי הדסה קריידר אסתר רגואן וידה חיה רודוטי שרה ריימונד |
קבוצה של נשים עולות שלמדו באולפן בשילר במשך חצי שנה. לימודי האולפן כללו בעיקר לימודי תפירה, על מנת שהנשים ירכשו מקצוע. את האולפן התחילו שש עשרה נשים וסיימו שבע.
המורה לתפירה הייתה רחל גולדהירש. גם לאחר סיום האולפן, נשארו הנשים עוד כמה חודשים בקיבוץ ועזרו למחסנים בעבודתם.
על סיום המחזור הראשון של האולפן לתפירה מסיבת האולפן לתפירה על סיום המחזור הראשון של האולפן לתפירה - עלים, 02.04.1954 ביום הראשון של השבוע התקיימה מסיבת סיכום של האולפן לתפירה לאחר סיום הקורס שהתקיים שישה חודשים. סיימו שבע חברות את לימודיהן, מתוך שש עשרה שהגיעו במרוצת הזמן לאולפן, אשר חלק מהן לא התאים וחלק סיים לפני הזמן. שבע חברות אלו מייצגות חמש גלויות (אפילו במסגרת כה קטנה הנך נתקל בחיזיון של קיבוץ גלויות).
במשך התקופה של שישה חודשים (רק אחר הצהריים), הצליחו החברות ללמוד כל העבודות הקשורות בתפירה: עבודה במכונת תפירה, מדידה, גזירה, תפירת יד וכו`. וזאת, כאשר החלק הגדול שביניהן לא ידעו שום דבר של תפירה בבואן אלינו.
עם החברות האלו סוכם: הן נשארות אצלנו לפחות עוד שלושה חודשים בתוך קורס מתקדם לתפירה ונוסף על כל התנאים של האולפן תקבל כל אחת מהן - 10 לי לחודש. משתדלים לקבל אולפן נוסף של מתחילות וכאשר יבוא תהיינה אלה שבע חברות הגרעין אשר יקבלו אותו. לאולפן מסוג זה נודעת חשיבות רבה כביטוי לעזרה הדדית שבין הקבוצה וביניהן. ברור שלא יכולנו לקבל אולפן כזה אילו לא הייתה נמצאת אצלנו חברה (רחל ג.) היודעת תפירה על בוריה ויודעת גם להקנותה לאחרים. בחודשים האחרונים ניכרת גם עזרת האולפן למחסנים. עד כה תפרו שם בגדים כדלקמן: 70 סינורים למטבח. 85 מגבות למטבח. 50 שקיקים. 18 ציפיות. 65 פיג`מות לחברים. 26 פיג`מות לחברות (כולל נוער). 20 חולצות עבודה לחברות האולפן. 25 חולצות לחברים. 26 חולצות לחברות. 13 חצאיות לילדות בית הספר הגדולות. 3 חצאיות לאולפן.
על מסיבה אחת צנועה - ראובן גולדהירש עלים, 09.07.1954 בכ"ח בסיוון תשי"ד בערב, התקיימה מסיבת הסיום של האולפן לתפירה א`. ליד שולחנות ערוכים הסבו המסיימות יחד עם התלמידות לקורס החדש (ב') וכמה חברים מוזמנים. כנהוג בכל מסיבות נוער חלוצי, היא נפתחה במחרוזת שירים שונים מפי המסובים. במילים קצרות ברכה שפרינצה את המסיימות ועמדה על חשיבות מפעל הכשרה זה, שתפקידו להקנות מקצוע לבנות, שאין באפשרותן לבקר בבית ספר מקצועי אכן, זוהי צורה נאותה לבנות האלו. מצד אחד נתנה הקבוצה להן לא רק אפשרות ללמוד מקצוע, אלא שמשה להן גם בית ספר לחיי חברה משותפים. כך גם היא פנתה לחברות האולפן, שבכל אשר תפנינה - תבקשנה דרך להגיע לחיי קבוצה או לפחות לחיי כפר ולעבודה חקלאית. רחל במלים קצרות, בירכה את התלמידות המסיימות בהצלחה וכי תזכינה להשתמש בידיעות שרכשו באולפן מי לצורך ביתו ומי כבמקצוע.
ובהגיע תורן של התלמידות לדברי ברכה – קמה אחת מהן והודתה לשפרינצה ובמיוחד לרחל בעד מסירותה וסבלנותה הרבה, אותן הקדישה להן בלימודיהן. מתוך התרגשות רבה - קשה להגיד הכול מה שיש להן לומר כל אשר הלב רוחש ורוצה להביע בשם כל המשתתפות. וכראיה לכך: כאשר הגיע תור השתייה וכמלאות לב הבחורות ביין קמה אחת ופנתה לרחל במלים נרגשות אלו: רחל, אין בפי מילים בהן אוכל לבטא את אשר עם לבבי. את עשית בשבילנו מעשה גדול מאוד ואנו לא נשכח לך זאת לעולם. כמובן, שהמסיבה נסתיימה בהגשת מתנה נאה לרחל. אחר החלק הרשמי היו ריקודים. גם זה כמנהג וכמקובל אצל כל נוער חלוצי במסיבותיו.
עכשיו אפשר לסכם במשפטים קצרים: מפעל קטן וצנוע זה הצליח וכדאי היה להמשיך בו. לפי דעת חברים רבים הוא לתועלת הקבוצה ולבנות הלומדות גם יחד. מי אשר יודע באיזה תנאים למדו מקצוע ילדים מחוסרי אמצעים בחול - ידע להעריך את טיבו של מפעלנו זה לבנות הלומדות. שנים היו משמשים כמשרתים לעובדי בית המלאכה. מי שנפל בגורלו ללמוד במפעל גדול היה עליו לשרת עשרות העובדים וכל מי שרצה יכול היה לנצל אותו וכך זה נמשך כשלוש ארבע שנים, וזה כמעט בחינם אין כסף. ואם בעל מלאכה רצה, אזי אחרי שנה התחיל לתת כסף כיס זעום שלא הספיק אפילו לבקר בתיאטרון או בקולנוע. וכך למדה הילדה את מלאכת התפירה, אבל גזירה... זה בכלל לא בא בחשבון.
ולעומת זאת: הקבוצה נתנה האפשרות לבנות אלו ללמוד בתקופה של תשעה חודשים, כשמחצית היום מוקדש ללמידה (4.5 שעות) ומחציתו השניה לעבודות אחרות, לפי הצורך בקבוצה. נוסף על כך קבלו החברות בגדי עבודה וגם כסף כיס שהועלה באופן הדרגתי עד 20 ל"י לחודש. הקבוצה, כמו בכל מיני מקרים דומים, יכלה להתעלות על ידי יצירת כל מיני אפשרויות של עזרה לאנשים ולהיעזר בהם גם יחד. על זאת תתברך הקבוצה.
אולם מתבקשת הערה אחת לא אצא ידי חובה אם לא אביע את אשר עם לבי, לאחר שהייתי נוכח במסיבה זאת. היה מורגש חוסר ליכוד ביניהן וזה בגלל כך, שלא נמצא אדם שמוכן היה להקדיש מזמנו פעם פעמיים בשבוע בערב לשיחה כדי ללכד אותן סביב איזה רעיון: רעיון הקבוצה באורו הנכון וכו`, או להקנות להן מושגים ראשוניים בדרכה של הציונות - הסוציאליסטיות ועוד ועוד. התנועה מקיימת מנגנון גדול לטיפול בנוער בערים ובמעברות, בתוכו גם חברים שלנו ונשאלת השאלה: למה לנדוד מהבית ובבית עצמו לא לעשות דבר וחצי דבר? ייקחו נא זאת אל לבם, המתיימרים להיות שליחי התנועה הפעילים שבתוכנו.
אולפן תופרות ב` - 1954 אולפן תפירה שבו לקחו חלק שמונה בנות מכל רחבי הארץ. מלבד לימודי התפירה, התלמידות עבדו גם במקומות עבודה שונים בקיבוץ.
המורה לתפירה הייתה רחל גולדהירש.
על אולפן תופרות ב` עם סיום אולפן תופרות ב` אולפן תופרות ב` - רחל גולדהירש עלים, 27.09.1954 לפני כשלושה חודשים התחיל קורס חדש, שהוא השני במספר אצלנו. בקורס זה משתתפות שמונה בנות, מכל מיני מקומות בארץ. רצוי לציין שכעת החומר האנושי של האולפן שונה לגמרי מן הקודם מכמה וכמה בחינות:
א. בהתנהגותן הכללית של הבנות.
ב. ברצונן הגדול ללמוד את המקצוע.
ג. יעילותן בעבודה ובמידת היענותן לסידור העבודה. על כך יכולים להעיד החברים והחברות הנפגשים אתן בעבודה ובייחוד - אנשי סידור העבודה.
אשר לרצונן ללמוד את המקצוע המצב הוא פשוט להפליא. יתכן, שגם אני לאחר שרכשתי לעצמי ניסיון, באיזה אופן אפשר להקנות מקצוע זה בצורה פשוטה ויעילה – אשמה קצת בכך. שני הגורמים הללו הביאו לכך, שלמרות הזמן הקצר לשהותן של הבחורות הללו אצלנו - יש בידי רשימה של חפצים, אשר הקורס הזה הספיק כבר לתפור עבור המוסדות השונים שלנו.
ואשר לפתיחת קורס נוסף של 8-10 בנות, אני מקווה שמיד אחר החגים תגענה המשתתפות הראשונות לקורס זה ואז יהיו לנו שני קורסים: אחד למתקדמות והשני למתחילות שביחד תמנינה 16 בנות. זה יביא ללא ספק להקלה מסוימת בעבודה ולסידור העבודה וכן לכל המוסדות הנהנים מהתפירה שלהן.
להלן רשימת החפצים התפורים בעזרת בנות האולפן: 70 מגבות למטבחים, 10 שמלות לריקודים, 31 מפות לחדר האוכל, 50 סינורים למטבחים ולמטפלות, 20 וילונות לבית הספר, 70 פיג`מות לחברים. נמצאות גם בעבודה חולצות עבודה בשביל חברים.
זו כמות בלתי מבוטלת של תפירה ועל האיכות ישפטו החברים. אני מקווה שבתחילת הקורס הבא יהיה בידי לפרסם סקירה נוספת ויותר מקיפה של מפעל קטן וצנוע זה.
עם סיום אולפן תופרות ב` - עלים, 06.04.1955 והנה שוב עברה תקופה של עשרה חודשים ושוב סיימנו מחזור של האולפן לתפירה. הפעם במסיבה צנועה בהחלט. בפתיחתה כמה שירים ולאחר מכן דברי אחת המשתתפות שהודתה במילים קצרות לקבוצה ולשפרינצה ובמיוחד לרחל על מסירותה הרבה וסבלנותה שגילתה כלפיהן בלמדה אותן את עבודת התפירה. הדברים נאמרו מתוך התרגשות עמוקה ואמיתית.
שפרינצה סקרה את התקופה מיום בו הגיעו הילדות האלו לקבוצה. בבואן היו כמעט ילדות צעירות ועכשיו הן יכולות לצאת לחיים עצמאיים, בהרגשת בטחון עצמי מצוידות במקצוע ובניסיון חיים בשטחים שונים, אשר הקבוצה בתור שכזו הקנתה להן. היא ציינה בסיפוק רב את הישגיהן המקצועיים וכן את התנהגותן הטובה ויחסן היפה לעבודה. אף היא מצאה לנכון להודות לרחל בשמה ובשם הקבוצה על מסירותה הרבה לעניין האולפן לתפירה, אשר הודות לה הגענו לסיום כה מוצלח של שני האולפנים שהתקיימו אצלנו עד כה. דבר זה יש בו כדי לתת תקווה שהמפעל הזה יימשך אצלנו.
בהזדמנות זו כדאי אולי לציין את היענותן היפה של בנות האולפן לסידור העבודה, אשר לא במעט נחסכו ממנו מריטות עצבים על ידי כך שהן נענו לכל פניה מצידו, אפילו כאשר נדרשו לעבוד ביום אחד בכמה מקומות לאור צרכי הסידור.
דברי רחל נסבו בעיקר על המשימה שהוטלה עליהן בשטח לימוד המקצוע. בהתחלה ביקשה מהן שתתייחסנה ברצינות ובמסירות ואזי תשיגנה את מטרתן, אשר לשמה בעיקר, באו אלינו, ולפי דבריה הן לא הכזיבו, התקדמו שלב שלב עד שביום הזה אפשר לציין בסיפוק רב שהגיעו לרמה יפה בידיעת המקצוע. תעיד על כך העובדה שבחודשיים האחרונים תפרו כבר לחברות לפי המידה באופן די מוצלח. בסוף דבריה איחלה להן הצלחה בחיים מי שתשתמש בידיעותיה למקצוע ומי מהן שתעשה את עבודות התפירה לצורך עצמי.
